Quotation_auto על יואל ג:א

וירדתי ודברתי. להודיע שיום מנוי הזקנים היה חביב לפני הקב"ה כיום מתן תורה שנאמר כי ביום השלישי ירד ה' וגו' והכא כתיב וירדתי. משל לה"ד למלך שהיה לו פרדס ושכר לתוכו שומר ונתן לו שכר שמירה שישמור את הפרדס לאחר זמן אמר ליה השומר איני יכול לשמור כולו לבדי אלא תן לי אחרים שישמרו עמי, אמר לו המלך לך נתתי את כל הפרדס לשמרו וכל שכירות שמירתו לך נתתי ועכשיו תאמר לי הבא אחרים שישמרו עמי, הרי אני מביא אחרים שישמרו עמך אלא הוי יודע שאיני נותן להם שכר שמירה משלי אלא מתוך שכרך שנתתי לך. כך אמר הקב"ה למשה אני נתתי בך בינה ודעת לפרנס את בני תתיחד אתה באותה גדולה עכשיו משלך הם נוטלים שנאמר ואצלתי מן הרוח אשר עליך, ואעפ"כ משה לא חסר כלום. תדע לסוף מ' שנה אמר [הקב"ה] למשה קח לך את יהושע בן נון וגו' וכתיב ויהושע בן נון מלא רוח חכמה למה כי סמך משה אמר הקב"ה בעוה"ז יחידים נתנבאו אבל לעוה"ב כל ישראל יהיו נביאים שנאמר והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר:

וירץ הנער יש אומרים זה יהושע כענין שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער. (ד"א) וירץ הנער זה גרשם בן משה. רבי שמעון אומר הרי הוא אומר ויען יהושע בן נון הא לא היה ראשון יהושע. אדוני משה כלאם אמר לו רבוני כלאם מן העולם לבני אדם שבשרוני בשורה רעה זו (כתוב ברמז רס"ד). (ד"א) אסרם בזיקים ובקולרות כמו שנאמר ונתתם אותו אל בית הכלא. ויאמר לו משה המקנא אתה לי אמר לו יהושע בך אני מקנא ולואי אתה כיוצא בי ולואי כל ישראל כיוצא בך מי יתן כל עם ה' נביאים. ויאסף משה מלמד שלא הביא המקום עליהם פורענות עד שנכנסו כל הצדיקים במחנה. א"ר לוי כל דמותיב מלה קמי רביה אזיל לשאול בלא ולד שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה וכתיב נון בנו יהושע בנו. ופליגא דרבי אבא בר כהנא דאמר לא נענש יהושע אלא על שבטל ישראל לילה אחד מפריה ורביה אמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו' (כדכתוב ביהושע). מנין שחייב אדם בכבוד רבו ככבוד שמים שנאמר ויען יהושע בן נון וגו' אדוני משה כלאם, כשם שהמקום כלאם אף אתה רבוני כלאם. ומי יתן כל עם ה' נביאים, ב' פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון אחד בספר א' ואחד בספר ב', ולמה, א"ר לוי הרב אמר כתוב אחד והתלמיד אמר כתוב אחד. הרב אמר מי יתן והיה לבבם זה להם והתלמיד אמר ומי יתן כל עם ה' נביאים, ולא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעוה"ז, אבל לעוה"ב מתקיימין שניהם, דברי הרב מנין שנאמר ונתתי לכם לב חדש. דברי התלמיד מנין שנאמר אשפוך את רוחי על כל בשר:

מי יתן והיה לבבם זה להם. שני פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון, אחד בספר ראשון, ואחד בספר שני ולמה כתוב, אמר רבי לוי הרב אמר כתוב אחד והתלמיד כתוב אחד, הרב אמר מי יתן והיה לבבם זה להם. והתלמיד אמר ומי יתן את כל עם ה' נביאים, ולא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעולם הזה, אבל לעולם הבא מתקיימין שניהן. דברי הרב מנין שנאמר ונתתי לכם לב חדש. ודברי תלמיד מנין שנאמר אשפוך את רוחי על כל בשר. לך אמור להם וגו' (כתוב ברמז רע"ח):