וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃ (פ)
צרור המור
ועוד אני סבור כי ויאמר ה' למשה עוד נגע אחד. הוא כמו ויאמר ה' לדג. שכתב רשב"י ז"ל והלא כמה צדיקים לא דיבר השם עמהם. ודיבר עם הדג. אלא פירוש הדבר שהשם ממכון שבתו רמז לדג שיעשה רצונו ומאמרו ויקא את יונה אל היבשה וכן עשה. ולזה רמזו באומרם ויאמר ה' לדג מששת ימי בראשית. אבל לא דיבר עמו עכשיו. אלא שהשם רמז לו ונתן הכנה וכח לדג אחד שיבלע את יונה וישליכהו ארצה. וכן בכאן ויאמר ה' אל משה לא דיבר עמו כלל. אלא רמז לו שיזכור מאמרו הראשון ושיאמר אותו לפרעה. וכן פירשו שם ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך. ובאשור כתיב ויצא מלאך ה'. והלא אינו דומה מי שתופש אותו המלך למי שתופש אותו הדיוט. והמצריים היו עבדים טמאים מבני חם. ואשור מבני שם. ולאשור שלח מלאך. ולמצרים הוא בעצמו. אלא אמר הקב"ה מצרים הם טמאים. ואם יכנס מלאך ביניהם יטמאוהו. אני אעשה מה שלא יוכל מלאך לעשות. כי אני ממכון שבתי אהרוג אותם ולא אכנס עם טמאים. וכן בכאן נאמר על זה הדרך. ואם הוא כפשוטו. נראה אליו מכח ההכרח מפני גזירת פרעה. ואין זה נכון: