Quotation_auto על ירמיהו 12:5

סמך שמיטת הארץ לענין של מעלה. להורות לנו כי כמו שאנו חייבים בכבוד הש"י וכבוד הבריות. כן אנו חייבים בכבוד הארץ הקדושה. היא ארץ ישראל אשר תמיד הש"י דורש אותה. ועיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. לפי שהוא נקראת ארץ חפץ וארץ החיים. ולכן אנו חייבים לשקול אלו הג' מיני כבוד. כבוד השי"ת. וכבוד ישראל. וכבוד ארץ ישראל. והם כלולים בכבוד השי"ת. ולכן אנו כותבים ג' יודין במקום השם כזה לרמוז שהכל דבר אחד. היו"ד הראשונה יו"ד השם. והיו"ד השנית היא יו"ד ישראל. והיו"ד השלישית היא יו"ד ארץ ישראל שהיא יו"ד ירושלם. ולזה רמזו רז"ל כי את רגלים רצת וילאוך. שהיא התשובה על שאלת מדוע דרך רשעים צלחה. שהודיעם הש"י כי זכה נבוכדנצר לכל זה. לפי שכשחלה חזקיהו שלח לו ספרים ומנחה. ונוסח הספרים היתה. שלם לחזקיהו מלכא. שלם לירושלם קרתא. שלם לאלהא רבא. ואח"כ חשב מחשבת אמת ואמר טעיתי לכתוב שלום התלמיד קודם שלום הרב. ורץ אחר השליח ארבעה פסיעות כדי להחזירו ובא מלאך והחזירו. שאם היה הולך יותר לכבוד ה' יתברך לא נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. וחזר לכתוב שלם לאלהא רבא שלם לחזקיהו מלכא שלם לירושלם קרתא. ובשכר זו נתן לו הש"י זאת ההצלחה. ולכן השיבו כי את רגלים רצת וילאוך. שהוא נבוכדנצר שרץ אחר השליח כאיש רגלי. נלאית הכיל שכרו וטובו. ומה תעשה בשכר אברהם יצחק ויעקב שרצו (לפני) [לפניך] כסוסים. וזהו ואיך תתחרה את הסוסים. וכן בכאן אחר שאמר שלום הש"י וכבודו וכבוד ישראל. סמך מיד כבוד הארץ הקדושה. כי בשלומה יהיה לנו שלום. ולכן אמר ושבתה הארץ שבת לה'. וזהו כי תבא אל הארץ הידועה ארץ הקדושה. אין ראוי שתהיה שוה לארצות אחרות. אלא שש שנים תזרע שדך ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ. באופן שלא יעבד בה ולא יזרע אלא שבת לה'. אחר שהיא כלולה בשם ה' כמו שפירשתי. ולכן אני רוצה שיתנו לה כבוד כמו שנותנין לשמי. בענין שהשנה השביעית תהיה שבת שבתון לארץ. ויהיו הכל שוין בפירות הארץ כאומרו לך ולעבדך ולאמתך: