Quotation_auto על ירמיהו 2:2

ויאפו את הבצק מגיד שלשו את העיסה ולא הספיקו לחמצה עד שנגאלו. וכן אתה מוצא לעתיד לבוא מהו אומר ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו. עוגות מצות אין עוגות אלא חררה שנאמר ועגת שעורים תאכלנה ואומר עשי לי משם עוגה קטנה. (קטו) נס גדול נעשה להם בחררה שהיו אוכלין ממנה שלשים יום עד שירד להם המן. כי גורשו ממצרים שומע אני מאליהם תלמוד לומר ולא יכלו להתמהמה עד שנגאלו. וגם צדה לא עשו להם להודיע שבחן של ישראל שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאין למדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה. עליהם מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים וגו'. מה שכר נטלו על כך קדש ישראל לה' וגו':

דבר אחר דבר אל בני ישראל ויסעו אמש היית אומר ומאז באתי אל פרעה ועכשיו אתה עומד ומרבה בתפלה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו אמור להם שיסיעו דברים מלבן אמש היו אומרים המבלי אין קברים במצרים ועכשיו אתה מרבה בתפלה וחכמים אומרים למען שמו עשה עמהן שנאמר למעני למעני אעשה וגו' מה תלמוד לומר בוקע מים מפניהם מפני מה לעשות לו שם עולם. רבי אומר כדאי היא האמנה שהאמינו בי שאקרע להן את הים שנאמר וישובו ויחנו לפני פי החירות. רבי אלעזר בן עזריה אומר בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים שנאמר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ואומר ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו. אמר רבי אלעזר בן עזריה איש כפר ביתר בזכות השבטים קרע להן את הים שנאמר נקבת במטיו וגו' ואומר לגוזר ים סוף לגזרים. שמעיה אומר כדאי היא האמנה שהאמין אברהם שאקרע להם את הים שנאמר והאמן בה' ויחשבה לו צדקה. אבטליון אומר כדאי היא האמנה שהאמינו בי שאקרע להן את הים שנאמר ויאמן העם. שמעון איש קטרון אומר בזכות עצמות יוסף אני קורע להם את הים שנאמר וינס החוצה ואומר הים ראה וינוס. רבי יונתן אומר משום אבא יוסף המחוזי והלא כבר כתבתי בתורתי בכל ביתי נאמן הוא הים ברשותי ואני עשיתיך גזבר עליו. ר' חנניה בן חכינאי אומר והלא כבר כתבתי אח לצרה יולד אח אני לישראל בשעת צרתן אחים אלו ישראל שנאמר למען אחי ורעי. רבי שמעון בן יהודה אומר מה תצעק כבר צעקתם קדמה לצעקתך שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה'. רבי אחא אמר אילולי צעקתך כבר אבדתי אותם מן העולם שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו. רבי אלעזר המודעי אומר מה תצעק על בני אני צריך צווי שנאמר על בני ועל פועל ידי תצוני. והלא כבר מוכנים לפני מששת ימי בראשית שנאמר אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבות מהיות גוי לפני נאם ה'. אחרים אומרים כדאי הוא האמנה שהאמינו בי שאקרע להם את הים שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאין למדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה עליהם מפורש בקבלה על ידי ירמיהו הנביא הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר וגו' מה שכר נטלו על כך קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. רבי יוסי הגלילי אומר כבר היה הר המוריה נעקר ממקומו ומזבחו של יצחק הבנוי עליו ומערכתו הערוכה עליו ויצחק כאלו עקוד ונתון על גבי המזבח ואברהם כאלו פושט ידו ולוקח המאכלת לשחוט את בנו אמר המקום למשה משה בני נתונים בצרה הים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומאריך בתפלה שנאמר מה תצעק אלי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ומה עלי לעשות אמר לו ואתה הרם את מטך אתה מרומם ומפאר ומשבח ונותן שיר ושבח ותהלה ותפארת הודיה והלל למי שהמלוכה שלו:

ויסע משה את ישראל אמר רבי סימון לא כל שרוצה לומר שירה אומר שירה אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על כל עונותיו ונעשה בריה חדשה. ישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה נמחלו להן עונותיהן שנאמר ויסע משה את ישראל שהסיען מעונותיהן. וכן אתה מוצא בדבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה. ומנין שנמחלו עונותיהן רבי איבו בשם רבי אבא בכל מקום נאמר ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע וכאן כתיב ויעשו בני ישראל תחלת עשיה והיכן הן מה שעשו לשעבר אלא מחל להן הקב"ה מה שעשו לשעבר. וכן אתה מוצא בדוד שנעשה לו נס ואמר שירה ומנין שנמחל לו על כל עונותיו דכתיב בתר שירתו ואלה דברי דוד האחרונים היכן הן הראשונים אלא מלמד שמחל לו הקב"ה ויסע משה את ישראל רבי יהושע אומר נסיעה זו נסעו ישראל על פי משה ושאר כל המסעות נסעו על פי הגבורה שנאמר ועל פי ה' יסעו אבל נסיעה זו לא נסעו אלא על פי משה לכך נאמר ויסע משה את ישראל. רבי אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו שכן מצינו בשנים ושלשה מקומות שלא נסעו אלא על פי הגבורה ומה תלמוד לומר ויסע משה אלא להודיע שבחן של ישראל שכיון שאמר להן משה קומו סעו לא אמרו היאך אנו נוסעין במדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה ועליהן מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים וגו'. וכן מצינו שחזרו לאחוריהן שלש מסעות שנאמר ויסעו מפני החירות ויעברו בתוך הים ויסעו ממרה ויבואו אילמה ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף, וכן מצינו שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות שנאמר ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי במוסרה מת והלא לא מת אלא בהר ההר שנאמר ויעל אהרן הכהן אל הר ההר ומה תלמוד לומר שם מת אהרן אלא מלמד שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות. ר' אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו ומה תלמוד לומר ויסע משה אלא מלמד שהסיען משה בעל כרחן שכיון שראו בפגרי האנשים שהיו מעבידין בהן בפרך ובעבודה קשה כולם פגרים מתים מוטלים על שפת הים אמרו כמדומין אנו שלא נשתייר אדם במצרים שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה ונעשה לנו עבודה זרה ותרד בראשנו ונחזור למצרים יכול שאמרו ולא עשו הרי הוא אומר וימאנו לשמוע ולא זכרו נפלאותיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם. רבי יהודה בר אילעאי אומר עבודה זרה עברה עם ישראל בים והסיעם משה באותה שעה שנאמר ויסע משה את ישראל מים סוף מדבר שהיה עמהם בים סוף: