Quotation_auto על ירמיהו 2:6

ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל והיכן היה אדם הראשון באותה שעה נתעסק בדרך ארץ וישן לו. רב אמר נטלו הקב"ה והחזירו בכל העולם וא"ל כאן בית נטע כאן בית זרע הדא הוא דכתיב ארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם לא ישב אדם הראשון שם. ולא תגעו בו הדא הוא דכתיב אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך. שלא תעשה את הגדר יותר על העיקר שלא יפול ויקצץ את הנטיעות. כך הקב"ה אמר ביום אכלך ממנו ועמדה והעידה עדות שקר לא תגעו בו פן תמותון כיון שראה שכזבה דחפה עליו א"ל כמה דלא דמכה במקרביה אף לא במיכליה. אמר חזקיה מנין שכל המוסיף גורע שנאמר ולא תגעו בו רב משרשיא אמר מהכא אמתים וחצי ארכו רב אשי אמר עשתי עשרה יריעות:

ויצאו אל מדבר שור זה מדבר כוב. אמרו עליו על מדבר כוב שהוא ת"ת פרסה על ת"ת פרסה כלו מלא נחשים ועקרבים שנאמר המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב ואומר משא (מדבר) [בהמות] נגב בארץ צרה וצוקה [לביא וליש מהם אפעה] וגו' ואין אפעה אלא עכס. אמרו כשעכס זה רואה צל עוף פורח באויר מיד מת ונושר אברים אברים אף על פי כן ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים וגו' בארץ ציה וצלמות מהו צלמות מקום צל ועמו מות. אמר ר' אבא הדבר הזה הסיח לי רבינו הגדול אדם אחד היה בארץ ישראל והיו קורין אותו מרוטה פעם אחת הלך ללקט עצים בראש ההר וראה את הנחש ישן והנחש לא ראהו מיד נשרו שער ראשו ולא צמח בו שער עד יום מותו והיו קורין אותו מרוטה. אמר רבי יוסי מדבר שור היו שם נחשים כקורת בית הבד ועקרבים כמלא הבית:

לתור להם מנוחה. מה ת"ל, לפי שנאמר וישמע הכנעני מלך ערד וגו' כיון ששמעו כנעניים שמתו מרגלים אמרו מתו מרגלים נלך ונלחם בם, ר' שמעון בן יוחאי אומר כי בא ישראל דרך האתרים כיון שמת אהרן אמרו מת אהרן הכהן הגדול שבהם והלך התייר הגדול שלהן ועמוד ענן שהיה עושה להן מלחמה הרי שעה שנלך ונלחם בהם. רבי שמעון בן יוחאי אומר גנות גדולה היתה בידיהם של ישראל, בשעה שאמרו נשלחה אנשים לפנינו אמר להם המקום אם כשהייתם בארץ ערבה ושוחה זנתי ופרנסתי אתכם, כשאתם נכנסים לארץ טובה ורחבה [בארץ זבת חלב ודבש] עאכ"ו שאזון ואפרנס אתכם. וארון ברית ה' (כתוב ברמז שס"ז). וענן ה' עליהם יומם (כתוב ברמז רכ"ח):