Quotation_auto על ירמיהו 31:13

בקברי אשר כריתי לי אמר רבי כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה. ויעל יוסף לקבור את אביו יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו שנאמר ויעל יוסף לקבור את אביו. ומי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה מאי שנא מעיקרא דכתיב ויעל יוסף וגו' והדר וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו מאי שנא לבסוף דכתיב וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העולים אתו אמר רבי יוחנן בתחילה עד שלא ראו כבודן של ישראל לא נהגו בהן כבוד ולבסוף שראו כבודן של ישראל נהגו בהן כבוד שנאמר ויבואו עד גרן האטד וכי יש גורן לאטד אמר רבי אבהו מלמד שהקיפו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמוקף לו אטד שבאו בני ישמעאל ובני עשו ובני קטורה למלחמה וכיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב נטלו כולן כתריהם ותלאום בארונו של יעקב. תנא שלשים ושש כתרים נתלו בארונו של יעקב. ויספדו שם מספד גדול מאלו ומאלו. רבי אליעזר אמר התירו אזורי מתניהם וחלקו כבוד ליעקב. רבי שמואל אמרי בתרי כתפותיהם התירו. ורבנן אמרי באצבע הראו ארונו ואמרו אבל כבד זה למצרים לפיכך נתן להם הקב"ה גורן. ויעש לאביו אבל שבעת ימים ומנין שאבל שבעת ימים דכתיב ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים. ולמה שבעת ימים כנגד שבעת ימי המשתה. כלעומת שבא כן ילך. אמר להם בעולם הזה נצטערתם עם הצדיק ועשיתם לו אבל שבעת ימים לעולם הבא אני מחזיר אותו אבל לשמחה שנאמר והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם:

וזאת הברכה אשר ברך משה. לפי שאמר להם משה לישראל דברים קשים תחלה מזי רעב ולחומי רשף מחוץ תשכל חרב, ובחרב הקצפתם, ממרים הייתם עם ה', חזר ואמר להם דברי נחומים וזאת הברכה אשר ברך משה, וממנו למדו כל הנביאים כולן שהיו אומרים לישראל דברים קשים תחלה וחוזרין ואומרין להן דברי נחמות, ואין לך בכל הנביאים שהיו דבריו קשים כהושע, תחלת דבריו אמר תן להם ה' מה תתן וגו', חזר ואמר להן נחמות ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וגו'. וכן יואל אמר יתר הגזם אכל הארבה, חזר ואמר להם דברי נחומים שנאמר ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק החסיל והגזם, וכן עמוס אומר שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון וגו', חזר ואמר להם דברי נחומים [הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקוצר, וכן מיכה אמר שונאי טוב ואוהבי רעה וגו', חזר ואמר להם דברי נחומים] מי אל כמוך נושא עון וגו', וכן ירמיה אמר להן והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וגו', חזר ואמר להם דברי נחומים אז תשמח בתולה במחול וגו' (יכול משאמרת) [אבל עו"א משאמרו] להם נחומין חזרו ואמרו להן דברי תוכחות ואמרת ככה תשקע בבל וגו', הוי משאמרו להן דברי נחומים (אין) חוזרין ואומרים להן דברי תוכחות.