Quotation_auto על ירמיהו 4:2

וצבתה בטנה ונפלה ירכה. אין לי אלא בטנה וירכה שאר אבריה מנין, תלמוד לומר ובאו בה. אני אקרא ובאו בה מה ת"ל וצבתה בטנה ונפלה ירכה אבר שהתחילה בעבירה ממנו תתחיל הפורענות, כיוצא בו אתה אומר וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות. כיוצא בו אתה אומר ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים וגו' מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות. כיוצא בו ואכבדה בפרעה ובכל חילו וגו'. [פרעה התחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות]. כיוצא בו הכה תכה את יושבי העיר וגו'. והלא דברים קל וחומר אם מדת פורענות ממועטת אב שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות, ק"ו למדה טובה מרובה. והיתה האשה לאלה שיהו הכל אלין בה ואומרין יארעך כשם שאירע לפלונית וכן הוא אומר ונהתם שמכם לשבועה לבחירי, נמצינו למדים שהרשעים שבועה לצדיקים. ומנין שהצדיקים ברכה לרשעים שנאמר והתברכו בו גוים ובו יתהללו, ואומר ונברכו גך כל משפחות האדמה, ואומר ויברכם ביום ההוא לאמור גך יברך ישראל וגו':