Quotation_auto על ירמיהו 50:3
ילקוט שמעוני על התורה
ויכסו ההרים רבי יונתן סלק למצליה בירושלים לוה נהליה חד עם דארעא עבר בהדין פלטניס וחמתיה חד שמריי א"ל להיכן את אזל א"ל למצלי בירושלים א"ל לא טב לך למצלי בהדין טורא בריכא ולא בההיא קלקלתא א"ל ובמה הוא בריך א"ל דלא טף במיא דמבולא נתעלמה הלכה מעיני רבי יונתן לשעה א"ל חמריה רבי תרשני ואני משיבו א"ל הדין טורא מה תעביד ליה אי מן טורים רמים את עביד לה הכתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים ואם מן מכייא את עביד לה לא אשגח עליה קרא ולא חשבה לכלום בההוא עונתא נחת ליה ר' יונתן מעל חמרא וארכביה ג' מילין וקרא עליו ג' קראין ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך אפילו בבהמין שבך והדין כל כלי יוצר עליך לא יצלח והדין כפלח הרמון רקתך הריקנים שבך רצוף תשובות כרמון. ט"ו אמה מלמעלה ר' יהודהנ אומר ט"ו בהר וט"ו בבקעה ר' נחמיה אומר ט"ו בהר אבל בבקעה כל שהן. כל אשר נשמת רוח חיים כאן הוא עושה נשמה רוח וכו' כתוב לעיל . מכל אשר בחרבה מתו פרט לדגים ויש אומרים אף הן בכלל מאוספין אלא שברחו לים הגדול. וישאר אך נח אך מיעוט שאף הוא היה גונח דם מפני הצינה. אמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים שנאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו כל היכא דנשמת רוח חיים באפיו הוא דחשיב רישיה ואידך לא חשיב רישיה. תנן הבא אחר הנפלים אף על פי שיצא ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת בכור לנחלה ואינו בכור לכהן תיובתא דשמואל תיובתא. ר' יוחנן אמר לא ירד מבול לארץ ישראל וריש לקיש אמר ירד מבול לארץ ישראל איתיביה ר' שמעון בן לקיש לר' יוחנן מכל אשר בחרבה מתו בשלמא לדידי משום הכי מתו אלא לדידך ממאי מתו מהבלא דאמר רב חסדא בני דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נדונו. איכא דאמרי איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש מכל אשר בחרבה מתו בשלמא לדידי היינו דאיכא חרבה אלא לדידך מאי חרבה חרבה דמעיקרא וכו'. וימח את כל היקום וגו' אם אדם חטא בהמה מה חטאה תנא משום ר' יהושע בן קרחה משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין בה את כל מיני סעודה לימים מת בנו עמד ובלבל את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת בני חופה למה לי אף הקב"ה אמר כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חטא חיה ובהמה למה לי אמר ר' אמי אחור וקדם צרתני אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות דכתיב וימח את כל היקום מאדם ועד בהמה ברישא אדם והדר בהמה. דברי ר' יוסי הגלילי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אך רק מן מעוטין אך למעט כיצד וישאר אך נח מה תלמוד לומר אך שאף נח היה גונח דם בתיבה מפני הצינה כיוצא בדבר אתה אומר אך בעשור לחדש יכול שהוא מכפר על השבים ועל שאינן שבים תלמוד לומר אך מיעט את הכפרה. רק למעט כיצד כי אמרתי רק אין יראת אלהים יכול לא היו יראים מן השם כל עיקר תלמוד לומר רק אמור מעתה עד שלא שמעו באזניהם לא היו יראים מששמעו באזניהם היו יראים וכן הוא אומר וייראו האנשים מאד כיוצא בו ויאמר לו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת מלמד שלא אמרה מכל לבו אלא שהיה יהושפט מלך יהודה שם. מן למעט כיצד ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב יכול כל היום היה דן אם כן אימתי היו למדין תלמוד לומר מן מיעט שלא היה דן אלא עד שש שעות כיוצא בו ירעם מן שמים ה' יכול רעם במשמע מכל קצות שמים תלמוד לומר מן שאינו נשמע אלא מן אפרכיא שנתבע לה וכן הוא אומר ירעם אל בקולו נפלאות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy