Quotation_auto על ירמיהו 50:45

אסף אלקים את חרפתי עד שלא תלד האשה הסרחון נתלה בה מאן אכל הדא מקמתא מאן תבר הדא מקמתא. אבל משתלד הסרחון נתלה בבנה מאן אכל הדא מקמתא ברך. מאן תבר הדא מקמתא ברך. אסף אלקים את חרפתי בפילגש בגבעה ארור נותן אשה לבנימין. אסף אלקים את חרפתי בימי ירבעם ולא עצר כח ירבעם עוד. ויקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר אחר לגלות. עשרה שבטים גלו לפנים מנהר סמבטיון. שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות. בן אחר למחלוקת. מתפלתה של רחל לא חלק שבט יהודה ובנימין עם עשרת השבטים. אחר עושה מעשה אחרים. ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף כיון שנולד שטנו של עשו דאמר ר' שמואל בר נחמני מסורת אגדה בידנו שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל הדא הוא גכתיב אם לא יסחבום צעירי הצאן ולמה הוא קורא אותן צעירי הצאן שהם צעירים של שבטים:

ויאמר משה אל יהושע ולמה אמר ליהושע מפני שבא משבטו של יוסף. כתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש תצא להבה מבית יוסף ותאכל קש של בית עשו זה יהושע שהרג עמלק. ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נחמן מסורת אגדה היא ביד בניה של רחל עשו נופל דכתיב אם לא יסחבום צעירי הצאן. ולמה קוראם כך שהן קטנים של שבטים. וכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. וכתיב וירד מיעקב והאביד שריד מעיר. זה כתיב בו קטן הנה קטן נתתיך בגוים. וזה כתיב בו נער והוא נער את בני בלהה. זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהן. וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהן. זה חס על כבוד קונו וזה בזה על כבוד קונו. זה כתיב בו ולא ירא אלהים וזה כתיב בו את האלהים אני ירא. יבוא זה ויפול ביד זה. הנה אנכי נצב מכאן שהצדיקים משכימין לצרכי צבור. אנכי נצב בתפלה כמה דאת אמר ויתיצב עמו שם. על ראש אני מזכיר זכות אבות שנאמר כי מראש צורים אראנו. הגבעה אני מזכיר זכות אמהות שנאמר ומגבעות אשורנו. ומטה האלהים בידי שיש בו שבעים שמות אמר יהושע כמה גדולים יש כאן בדור הזה אהרן וחור ושבעים זקנים ולא צוה משה אלא לי לא על חנם צוני אלא שראה שנופל בידי מיד ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק. ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה מכאן לשלשה שצריכין לירד לפני התיבה שליח צבור ושנים מסייעין: