Quotation_auto על ירמיהו 7:34

וזאת הברכה אשר ברך משה. לפי שאמר להם משה לישראל דברים קשים תחלה מזי רעב ולחומי רשף מחוץ תשכל חרב, ובחרב הקצפתם, ממרים הייתם עם ה', חזר ואמר להם דברי נחומים וזאת הברכה אשר ברך משה, וממנו למדו כל הנביאים כולן שהיו אומרים לישראל דברים קשים תחלה וחוזרין ואומרין להן דברי נחמות, ואין לך בכל הנביאים שהיו דבריו קשים כהושע, תחלת דבריו אמר תן להם ה' מה תתן וגו', חזר ואמר להן נחמות ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וגו'. וכן יואל אמר יתר הגזם אכל הארבה, חזר ואמר להם דברי נחומים שנאמר ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק החסיל והגזם, וכן עמוס אומר שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון וגו', חזר ואמר להם דברי נחומים [הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקוצר, וכן מיכה אמר שונאי טוב ואוהבי רעה וגו', חזר ואמר להם דברי נחומים] מי אל כמוך נושא עון וגו', וכן ירמיה אמר להן והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וגו', חזר ואמר להם דברי נחומים אז תשמח בתולה במחול וגו' (יכול משאמרת) [אבל עו"א משאמרו] להם נחומין חזרו ואמרו להן דברי תוכחות ואמרת ככה תשקע בבל וגו', הוי משאמרו להן דברי נחומים (אין) חוזרין ואומרים להן דברי תוכחות.