ישעיהו נז:יח ציטוטים במקורות: צרור המור

ויאמר ה' אל אברם. סמך פרשה זו לכאן להודיענו מה שאמרו חכמינו ז"ל בא לטהר מסייעים אותו. כי לפי שלמעלה כתב שנתעוררו תרח ואברם לצאת מארצם ללכת ארצה כנען לפי שהיא ארץ טובה. מיד סייעו השם ואמר לו לך לך אל הארץ אשר אראך שהיא ארץ כנען. כי אחר שהאדם בעל בחירה. ראוי לו לקום משינתו. ואם באולי אין כחו משגת. יחדש השם בקרבו רוח נכונה ויסייעהו כאומרו דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו. וכן כתב בתורה ושבת עד ה' אלהיך. כי לך ראוי לשוב ולהתחזק. ואם באולי אחר שיתעורר לבו לא ידע דרך זו ילך. לזה חזר לומר ומל ה' אלהיך את לבבך וכתב ר"י ז"ל כמה שאין כח ידך משגת יחדש השם בקרבך רוח נכונה. וכן סמך בכאן זאת הפרשה להודיענו מאמרם ז"ל שאמרו המתחיל במצוה גומרה. ואם אינו גומרה מורידין אותו מגדולתו כמוזכר בסוטה על וירד יהודה. ולפי שבכאן נתעורר אברהם למצוה לעלות לארץ ישראל והלכו עד חרן ונתעכבו שם כדכתיב וישבו שם. לזה אמר לו השם לך לך ואל תעמוד על הפרק כי אחר שהתחלת במצוה אומרים לו גמור. ואמר ואעשך לגוי גדול כי המתחיל במצוה ולא גמרה מה עונשו שמורידין אותו מגדולתו. כדכתיב וירד יהודה ומתה בת שוע ושכיבו נמי ער ואונן. לזה אמר בכאן אם תגמור המצוה ואעשך לגוי גדול כנגד הבנים והאשה. וכנגד הגדולה אמר ואגדלה שמך. והוצרך לומר השם לאברם אל הארץ אשר אראך. לפי שאברהם בתחילת ימיו הכיר את השם מצד חכמתו ותבונתו. וכפי מה שאמרו במדרש הנעלם כי בחכמתו השיג כל הדברים והיה שואל כל המולדות וכל הארצות לידע תכונתם. וכן השיג השרים של מעלה של כל ארץ וארץ. וכשבא להשיג עמקה של ארץ ישראל ושר שלה לא השיג דבר ורצה לידע מנהיג כל אלה. וחשב שהוא השמש שהוא גדול המזלות. וכשראה שהוא שוקע אמר אין זה המנהיג. וזהו מי העיר ממזרח שהעיר רוחו ולבו מצד אור השמש. ולפי שהיה מבולבל בזה צדק יקראהו לרגלו. והעיר השם שנקרא צדק לבו ורוחו עד שראה שארץ ישראל היא מעולה מכל הארצות ושאין לה שר שוטר ומושל אלא ה' דורש אותה. ואז השיג שהשם מניע כל אלה הדברים בסיוע אלהי ואורו שזרח עליו:

ואמר ומל ה' אלהיך את לבבך. לרמוז כי באותו זמן יעביר רוח הטומאה מן הארץ. הוא יצר הרע נחש הקדמוני הוא לב האבן. ולזה אמר ומל ה' אלהיך את לבבך. כאומרו והסירותי את לב האבן מבשרכם. ולפי דרך הראשון יאמר ומל ה' אלהיך. לפי שאמר למעלה ושבת עד ה' אלהיך. ולפי שדרכי התשובה רבו ואין אדם יכול בלי עזר אלהי להשיגם. לזה אמר ומל ה' אלהיך את לבבך. כמו שכתב הרב רבי יונה ז"ל במה שאין כחך משגת יחדש השם בקרבך רוח נכונה. וזהו זבחו זבחי צדק. ומה שאין כחכם משגת. בטחו אל ה'. וכן אמר הנביא בהפטרת צום כפור ואמר סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי. כי זה היה מדבר כנגד המוכיחים והדורשים שאין רוצים להיישיר העם בדבר התורה. לפי שאין שומעים להם או שמבזים אותם. ואמר להם שלא יחושו לדבריהם אלא שירימו מכשול. וילמדו מהש"י שנתן להם תורתו ולא אבו שמוע וחוטאים כנגדו. ועם כל זה הוא נושא להם פנים אע"פ שהוא גדול ונורא. וזהו כה אמר רם ונשא. ועכ"ז הוא מצוי את דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים בד"ת. ואע"פ כי לפי מעשיהם היה לי לריב עמהם לעולם. לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף לפי שהם מעשה ידי. זהו ונשמות אני עשיתי. ולפי שהנשמה היא למעלה מהרוח. אמר בה אני עשיתי. וברוח אמר מלפני יעטוף. ובתלמוד אמרו כי רוח המשיח דכתיב ביה ונחה עליו רוח ה' מלפני יעטוף. כמה דאת אמר והיו העטופים ללבן. כלומר שמתאחר לבא. לפי שהנשמות אני עשיתי. ועד שיכלו אותן הנשמות אין המשיח בא. כאומרם אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. שזה רמז למקום אחר שנקרא גוף ששם יושבות כל הנשמות שנבראו מששת ימי בראשית. בעון בצעו קצפתי ואכהו. ואם תאמרו שהם חטאים כנגדכם. עם כל זה ראוי לכם לעשות כמו שאני עושה. כי בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצוף. כלומר כי לפעמים אני קוצף בהם. ולפעמים אני מסתיר פני מהם כמי שאינו רואה. אע"פ שהוא הולך שובב בדרך לבו. ולפי שידוע כי יצר לב האדם רע מנעוריו. ואע"פ שהאדם רוצה לשוב אינו יכול לפי שיצר הרע מטעהו. או שהאדם לפי קוצר ידיעתו אינו יודע הדרכים הראוים לשוב. לז"א דרכיו ראיתי וארפאהו. כלומר דרכיו ראיתי שהוא היה רוצה לשוב אלא שאינו יכול. ואני ברחמי ארפאהו רפואת הנפש. ואנחהו בדרך לא יכשל בה. בענין שבזה ואשלם ניחומים לו ולאבליו. שהם כחות יצר הטוב שמתאבלים ומצטערים על אבדתו. ואיך אפשר זה שיעשה השם כזה להיישיר האדם בדרך ישרה. אחר שהוא אינו רוצה או אינו יכול. לזה אמר בורא ניב שפתים. כלומר מי שברא ניב שפתים. רצה לתת שלום לרחוק ולקרוב. לרחוק בראשונה ואחר כך לקרוב. או שיאמר למי שהוא רחוק וקרוב. שהוא רחוק מדרכי התשובה והוא קרוב בלבו. שהיה רוצה להשיג דרך ישכון אור. והשם רוצה להדריכו ולרפאתו. וזהו אמר ה' ורפאתיו: