Quotation_auto על משלי 11:13

יש לאל ידי לעשות עמכם רע. רמז בזה ב' דברים. האחד שכפר בעיקר ואמר יש לאל ידי כלומר אע"פ שהשי"ת אמר לי שלא אעשה עמכם רע. יש בידי לעשות עמכם. אע"פ שאלהי אביכם אמר אלי השמר לך מדבר עם יעקב. והשני שאמר יש לאל ידי שלא כפר בעקר. אלא אמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע. אעפ"כ שאשמור דברי הש"י. אבל מדבריו למדתי לשקר. כי הוא לא אמר לי אלא השמר לך מדבר עם יעקב. ולא אמר השמר לך מעשות לו רע. ולכן אמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע או לעשות עמכם ולא עמו. אחר שלא אמר אלא מדבר עם יעקב. או שיאמר אחר שגנבת את לבבי והסכלת עשו ואתה החלותה. יש לאל ידי לעשות רע אבל אלהי אביכם אמר אלי וכו'. ועתה הלוך הלכת. כלומר ידעתי שיש לך התנצלות להליכתך בסבת אביך להשלים תשוקתך. כי אולי יעקב סיפר לו פעמים אחרות שהיה כוסף לילך לבית אביו. או אולי בחכמתו השיג סבת הליכת יעקב שאמר למעלה לבא אל יצחק אביו. כמו שהשיג בחכמתו לומר ותגנוב את לבבי. כמו שאמרה התורה למעלה ויגנוב יעקב את לב לבן. ואחר שיש לך התנצלות להליכתך. אני שואל ממך למה גנבת את אלהי בלא תועלת. אחר שהם אסורים לך ואתה גנבת אותם אחר שאתה מכסה הגנב. ולפי שהזכיר אלהי אמר ויען יעקב קודם זמנו. כדי שלא יזכיר לבן פעם אחרת. ואולי היה עובר על לא ישמע על פיך. ואמר כי יראתי להשיבו על הגנבה. ואמר פן תגזול את בנותיך מעמי לקחתו גזלן ולא נאמן לפי שהוא קראו גנב שני פעמים ותגנוב את לבבי ותגנוב אותי. כנגד שני פעמים שגנב יעקב הבכורה והברכה. ואולי יעקב גלה לו סודו והוא גלהו כרכיל מגלה סוד. ולכן אמר ותגנוב את לבבי כמו שגנבת לבב אביך ואמרת אני בנך בכורך עשו. ותגנוב אותי כנגד גניבת הבכורה. ולכן א"ל יעקב אם לא חרשת בעגלתי לא מצאת חידתי. אבל אני לא גנבתי כלום אלא משלי. כי בקו הדין שלי היתה הבכורה והברכה. אבל אתה גזלן ולא נאמן. גזלן פן תגזול את בנותיך שאמרתי לך ותחליף את משכורתי עשרת מונים. וכנגד גניבת אלהיך עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה. כי אני לא ידעתי מי גנבתם. ומאותה קללה מתה רחל. ולפי שהיתה קללת חנם ארז"ל לא תבא. לו תבא שחזר ליעקב ולכן נתקצרו ימיו ל"ג שנים מחיי אביו כמנין יחיה. וזהו ולא ידע יעקב שאלו ידע לא היה מקללה:

ויקרא יעקב אל בניו לא היה צריך לומר אלא ויקרא עשו אל בניו למה שהיה גדול אלא אמר הכתוב כי לא שאול תודך מות יהללך ומי מודה שהוא משתחוה לחי שכן כתיב חי חי הוא יודך כמוני. א"ר חנינא בנוהג שבעולם אין עבד עושה דייתיקי. ומי עושה דייתיקי בן חורין. כן עשו הרשע אינו עושה דייתיקי לא מת עשו על מטתו ומי עשה דייתיקי יעקב לכך כתיב ויקרא יעקב אל בניו. שנו רבותינו אנשי יריחו היו כורכין את שמע. כיצד אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו וגו' ואנו מאי טעמא אמרינן כדרבי שמעון בן פזי. ויקרא יעקב אל בניו ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא יש פסול במטתי כאברהם אבי אבא שיצא ממנו ישמעאל וכיצחק אבא שיצא ממנו עשו אמרו לו שמע ישראל וגו' כשם שאין בלבבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד מיד פתח ואמר ברוך שם כבוד מלכותו וגו'. אמרי רבנן היכי נעביד נאמריה לא אמריה משה לא נאמריה אמריה יעקב התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי. משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה הביאו לה בחשאי. זה שאמר הכתוב מסיר שפה לנאמנים זה יצחק ויעקב ששניהם בקשו לגלות הקץ קרא לעשו וביקש לגלות הקץ וגנזו הקב"ה ממנו שנאמר ויקרא את עשו בנו הגדול ואף יעקב ביקש לגלות את הקץ שנאמר האספו ואגידה לכם. משל למה הדבר דומה לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו. נטה אותו עבד למות וקרא לבניו וביקש לעשותן בני חורין ולומר להם היכן הוא דייתיקי שלהן והאוני שלהן ידע המלך עלה המלך למעלה הימנו. נשא העבד עיניו וראה המלך והפליג הדבר שהיה מבקש לגלות להם התחיל לומר להם בני עבדיו של מלך אתם היו מכבדין אותו כדרך שכבדתי אותו כל ימי חיי. כך יעקב ביקש לגלות לבניו הקץ מיד נגלה עליו הקב"ה וא"ל לבניך אתה קורא ולי אי אתה קורא. שכן אמר ישעיה ולא אותי קראת יעקב. כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר בני בבקשה מכם כבדו הקב"ה כמו שכבדתיו אני ואבותי שנאמר האלהים אשר התהלכו וגו'. אמרו יודעים אנו מה בלבבך שמע ישראל ה' וגו' כשם שאין בלבבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. כיון ששמע יעקב מיד השתחוה שנאמר וישתחו ישראל וגו' התחיל אומר בלחישה ברוך שם כבוד וגו' א"ל הקב"ה כבוד אלהים הסתר דבר אין המדות הללו שלך שנאמר הולך רכיל מגלה סוד. אקרא לאלהים עליון וגו' מדבר ביעקב בשעה שנכנסו בניו לברכה התחיל מחלק להם פרוקפאות. ומנין שהסכים הקב"ה על ידו את מוצא כל מה שבירך יעקב את השבטים כך ברכן משה אימתי בשעה שהיה מסתלק מן העולם הוי ויקרא יעקב אל בניו. מהו האספו הטהרו כשם שאתה אומר תסגר מרים ואחר תאסף.