תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על משלי 6:19

צרור המור על התורה

ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת. בא זה להורות על חכמתה וחסידותה שלא גלתה ליצחק דברי עשו בנה שהיה רוצה להרוג ליעקב. כדי שלא לשלח מדנים בין אחים. ועוד לפי שהיתה יודעת שבחיי אביו לא יעשה לו רע כמו שאמר יקרבו ימי אבל אבי. ולכן תלתה הדבר בבנות חת ואמרה קצתי בחיי מפני בנות חת. וזה יורה ג"כ על חכמתה שרצתה לידע מצפוני לבו של יצחק. כי אולי לפי אהבתו עם עשו היה בלבו שמץ איבה עם יעקב. לפי שלקח את הבכורה והברכה מעשו בנה הגדול. ולכן תלתה הדבר בבנות הארץ ואמרה בלבה אם יצחק לבו שלם עמו הוא יצוהו ויברכהו עתה מחדש. בענין שתהיה הברכה מדעתו ותהיה קיימת מהראשונה. ולכן אמרה אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה. ואעפ"י שכולם היו אסורות כנעני חתי חוי אמורי. אבל אולי היו יותר יפות מהאחרות. או היו בגבולם. וזהו מבנות חת כאלה שאנחנו בתוכם. ואולי רמז כאלה על נשי עשו שהיו בת בארות החתי ובת אילון החתי. ולכן אמרה אם לוקח יעקב כמו שלקח עשו מבנות חת כאלה לאשה שהן כלותינו והן מורת רוח. למה לי חיים. ולפי שיצחק הבין דבריה. אמר שקרא מיד ליעקב ויברך אותו ויצוהו. ולכן אמר בכאן ויקרא שהוא לשון חבה. שחבבו בברכות רבות. וזהו ויברך אותו ויאמר אליו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא