Quotation_auto על משלי ט:5

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם בת צור זה אברהם בן שהצר למלכים בן שהצרו מלכים לו. במנחה פניך יחלו ומלכי צדק מלך שלם מלכי צדק מצדיק את יושביו מלכי צדק אדוני צדק נקראת ירושלים צדק צדק ילין בה. מלך שלם שנולד מהול. הוציא לחם ויין הלכות כהונה גדולה מסר לו. לחם זה לחם הפנים ויין אלו הנסכים. רבנן אמרי תורה גלה לו שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. והוא כהן לאל עליון ר' אבא בר כהנא אמר כל יין שכתוב בתורה עושה רושם חוץ מזה. ר' לוי אמר אף לא יצאנו מידו שמשם קרא עליו ועבדום וענו אותם. ומלכי צדק מלך שלם שנולד מהול וכו' (כדכתוב לעיל בפסוק ויברא אלהים את האדם בצלמו ברמז מ"ז):

ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש עקילס הגר נכנס אצל ר' אליעזר א"ל הרי כל שבחו של גר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. א"ל וכי קלה היא בעיניך דבר שנתחבט עליה אותו זקן ונתן לי לחם לאכול בא זה והושיטה לו בקנה. בא לו אצל ר' יהושע התחיל מנחמו בדברים לחם זו תורה כמה דאת אמר לכו לחמו בלחמי שמלה זו טלית זכה אדם לתורה זכה למצוות ולא עוד אלא שהן משיאין לכהונה ובני בניהן מקריבים על גבי המזבח. לחם זה לחם הפנים. שמלה אלו בגדי כהונה גדולה. והיה ה' לי לאלהים א"ל הקב"ה אתה אמרת והיה ה' לי לאלהים חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן איני נותן אלא בלשון הזה. והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית. והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. תנו רבנן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות מעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש ולא הניחו חבירו ומנו ר' ישבב ואית דאמר ר' ישבב ולא הניחו חבירו ומנו ר' עקיבא דאמר קרא אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והא לא דמיא עשורא קמא לעשורא בתרא אעשרנו לך לבתרא כקדמא. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (כתוב ברמז ע"ה וקל"ג):