אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּֽחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה כָּל־הַיּֽוֹם׃
צרור המור
ואמר כי יפלא ממך דבר למשפט. לפי שידוע דלאו כולי עלמא דינא גמירי והדיין צריך ליקח עצה מהחכם. לזה אמר כי יפלא ממך דבר למשפט וקמת ועלית ובאת אל הכהנים. שהם מורי התורה. והגידו לך את דבר המשפט. אבל השמר לך שתעשה כדבריהם. ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך. וסמך לכאן כי תבא אל הארץ ואמרת אשימה עלי מלך. לרמוז שלא יספיק לדבר משפט השופטים בלא אימת מלך. כאומרם שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. ולזה אמר שום תשים עליך מלך. ובתנאי שיהיה אשר יבחר ה' אלהיך בו. ואמר זה לפי שאמר אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי. עד שנראה בזה שלא שאלו המלך לתכלית המכוון. אלא ככל הגוים אשר סביבותם. לפי שהם מקנאים במלכי הגוים שיש להם שררה וגאות. והכתוב אמר אל יקנא לבך בחטאים. לכן אמר כי המלך ראוי שיהיה אשר יבחר ה' אלהיך בו. ולא אשר תבחר אתה. אחר שלא שאלת אותו לתכלית המכוון. ולפי שאולי אפשר שיצאו ממאמר השם בבחירת המלך. ויבחרו הם להמליך מלך עליהם את בן טבאל. ולא ימתינו לבחירת השם לזה אמר כי למעט יש ליזהר שיהיה המלך מעם ישראל. וזהו מקרב אחיך תשים עליך מלך ולא מעם אחר. ולתת לאו על הדבר. חזר לומר לא תוכל לתת אליך איש נכרי. כי אחר שנתנכרו מעשיו לאביכם שבשמים. לא ירחם עליך ויכביד עולו עליך. ולכן חזר לומר אשר לא אחיך הוא: