Quotation_auto על עמוס 3:7

ולזה תמצא שרמז הנביא באומרו שמעו את הדבר הזה אשר דבר ה' עליכם בית ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר. שהיה הנביא רוצה לומר לישראל איך הם קשורים ודבקים בה'. עד שבסבת הטובים שבהם מתיחדים הדברים ומתקשרים אלו באלו. ולזה חזר לומר על כל המשפחה אשר העליתי. לרמוז שאע"פ שהדבר ראוי לכל בית ישראל. יותר ראוי לטובים ולדבקים שהם המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים אשר הם זרע קדש בלי עירוב. ואמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה וגו'. לרמוז כי השם רוצה לדבקם אליו כאשר ידבק האזור אל מתני האיש. ולכן פוקד עליהם את כל עונותיהם. בענין שיהיו נקיים וטהורים ראויים לדיבוק האלהי ולקשור הדברים אלו באלו. כאומרו והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני. ואמרו רז"ל הוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה וכו'. בענין שנשמת שדי תבינם לקשר עליונים בתחתונים. ולכן רצה השם לצרפם וללבנם ולטהרם מעונותיהם. בענין שיהו דומים לו יתברך כאומרו ולדבקה בו. ולכן סמך מיד הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו. לרמוז על הקישור הנזכר. ושם משלים לזה ואמר הילכו שנים יחדיו. כי אי אפשר שיהיו שני בני אדם אהובים אם לא יהיה דבר מה ביניהם לקשרם וזהו בלתי אם נועדו. וכן השם יתברך ידע את ישראל וחבבם מכל משפחות האדמה. נראה שקישור ודיבוק מה יש ביניהם שמקשרם ומיחדם. ושם משל אחר ואמר הישאג אריה ביער וטרף אין לו. שנראה שיש דמיון וקשור מה בין שאגת אריה וקול הכפיר הטריפה. כי האריה והכפיר כששואגים בקולם נשמעת קולם למרחוק ומפחדתם עומדת הטריפה במקומה עד שטורפים אותה. וכן התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה וגו'. נראה שיש דמיון וקישור מה בין הצפור ובין הפח אחר שלא יעלה פח מן האדמה בלתי אם לכד. וכן אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. שנראה שיש קישור ודמיון בין השופר ובין העם. וזה מצד קול השופר שמחברם והעם מקבלים פחד וחרדה מקול השופרות וכו'. ואם כן מכאן תוכל להוציא כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. וזה מצד הקישור וההדמות שיש בין השם יתברך ובין חסידיו. ואחר שזה דבר ברור ובחון בדברים של מטה שיש דבר מה שמקשרם. כל שכן בדברים של מעלה. וזה שאמר אריה שאג מי לא יירא ה' אלהים וכו'. כלומר אחר שהאריה בשאגתו ובקולו לוכד הטריפה ממוראו ומפחדו. אם ה' אלהים דבר בקדשו ובקולו מי לא ינבא. נראה מכל זה שהדברים מקושרים עליונים בתחתונים ותחתונים בעליונים. בענין שכל העולמות קשורים אלו באלו. ולכן ראה יעקב בחלומו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. להורות שהעולם התחתון קשור בעולם העליון. וכל זה מצד דיבוק החסידים בשם יתברך בתפלתם ובמחשבתם. כמו שקרה ליעקב כי מצד מחשבתו ותפלתו בא לו החלום ברוב ענין לתקן תלונתו ולהצילו מרעתו. ולפי שהוא היה מצטער על עצמו ועל זרעו כי מה שאירע לאבות סימן לבנים בראות אותם רחוקים ורמוסים כעפר הארץ. ראה סולם מוצב ארצה שזה רמז על בניו שיש בהם מעלות מעלות כמו בסולם. והם רמוסים בגלות ושביה ארצה מצרים. וזהו סולם מוצב ארצה. אבל ראה כי בסוף יעלו משפלותם ויגיע לשמים שיאם. וזהו וראשו מגיע השמימה כאומרו ובני ישראל יוצאים ביד רמה. והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אלו משה ואהרן שנקראו מלאכי אלהים שבאמצעותם יצאו. וזהו עולים ויורדים ר"ל הולכים ושבים כאומרו ויצא משה ואהרן אל פרעה:

ותאמר א"כ שכל זה בסבתי. למה זה אנכי בעולם. ותלך לדרוש את ה' להתפלל להשלים חסרונה. ולכן ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך. כלומר אל תתמה מזה כי שני גוים בבטנך ושני לאומים הפכיים ממעיך יפרדו. כלומר מצד מעיך ובטנך הם נפרדים ומחולקים לשתי ממלכות. ורז"ל אמרו שני גוים גאים כתיב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו משלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. וזה להורות על מעלתם וחכמתם שהיו עוסקים בתורה. והיה רבינו הקדוש מלמד לאנטונינוס כמוזכר בע"ז שהיה לו מערה בביתו לבית רבי שהיה הולך בכל יום לבית רבי והיה מוליך עמו שני אנשים א' היה הורג בתחלת המערה וא' בסופה. וצוה לו שבעת הקבוע לו שלא יהיה שם אדם. פעם אחת מצא שם לרבי חנינא בר חמא וא"ל אין זה ילוד אשה וא"ל שילך לקרות לו אדם אחד שהיה במערה והלך ומצאו מת. אמר מה אעשה כי אין מבשרים בשורות רעות למלכות התפלל עליו והחיהו והביאו לפניו אמר לו רבי לא אמרתי לך שאין זה ילוד אשה. א"ל ידעתי שאפילו קטנים שבכם יודעים להחיות מתים. ועכ"ז לא יהיה כאן אדם באותה שעה. ושם היה לומד עמו ומלמדו תורה ושואל ומשיב ומקשה ומתרץ. וז"ש שלא פסקו משלחנם לא צנון ולא חזרת. והרמז בזה שהיו עוסקים בתורה ע"ד הנגלה ועל דרך הנסתר. וזהו לא צנון ולא חזרת שהם הפכיים. כי הצנון האוכל טמון בארץ והעלין בחוץ. והחזרת להפך מה שאוכלים ממנה הוא הנגלה בחוץ והנזרק הוא בפנים. וכן בדברי התורה יש בהם פנים ופני פנים. כאומרם שבעים פנים לתורה. ואין להבין בחיצוני לבד כי אין החכם נקרא חכם בשביל מה שרואה בעין. כאומרו הוי חכמים בעיניהם. אלא צריך לחפש התורה כמי שמחפש אחר המטמון. עד הגו סיגים מכסף ואז יוציא כלי למעשהו וידע האמת. ולכן כל דברי שלמה ע"ה יש בהם נגלה ונסתר כמו שיש בתורה. ולכן אמר אם תבקשנה ככסף שזהו הנגלה. וכמטמונים תחפשנה. שזהו הנסתר. אז תבין יראת ה' מהנגלה. כי אעפ"י שלא ידע האדם טעם וסוד המצוה למעט. מהנגלה ממנה בקיומה. יבין יראת ה' ושמירת מצותיו. ומהנסתר והפנימי ממנה דעת אלהים ימצא. שידע ויבין דעת השם וכוונתו וסודו והודו. כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו. ובזה כ"ע מודו כאומרו סוד ה' ליריאיו ובריתו להודיעם. ולזה אמר שלא פסקו משלחנם עסק התורה בנגלה ובנסתר. וזהו שכתב בכאן ב' גוים בבטנך גיים כתיב שהיו גאים וגאונים בתורה ובפנימיותה. וכמו שאמרו במדרש משלי כי כשהחכם יושב ודורש וצופה ומביט היאך כסא הכבוד עומד ויודע לעלות במעלותיו כאומרו ושש מעלות לכסא לפי שהוא דבר מכוסה. הקב"ה משתבח בו ואומר זהו יופי וזהו הדרי וכו'. וכן יסתייע זה ממה שאמר הכתוב וימלאו ימיה ללדת כי להשלים חסרונה הוצרכה ללכת ט' חדשים שלימים לזכך גופה. וזהו וימלאו ימיה ללדת. וכן והנה תומים ולא תאומים אלא שלימים. בענין שתהיה מורגשת צער העיבור:

עבד ה', ולא בגנותו של משה הכתוב מדבר אלא בשבחו שכן מצינו בנביאים הראשונים שנקראו עבדים שנאמר כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. על פי ה' כשהמקום נוטל נשמתן של צדיקים נוטלה מהן בנחת רוח, משל למה הדבר דומה לנאמן אחד שהיה בעיר והיה הכל מפקידין אצלו פקדון, וכשבא אחד מהן לתבוע את שלו היה מוציא ונותן לו לפי שידע היכן הוא, וכשבא לשלוח ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו הופך התחתונים על העליונים לפי שאין יודע היכן הן, כך כשהמקום נוטל נשמתן של צדיקים נוטלה בנחת וכשהוא נוטל נשמתן של רשעים מוסרה למלאכים רעים למלאכים אכזרים כדי שישמטו נשמתן, וכן הוא אומר ומלאך אכזרי ישולח בו, ואומר תמות בנוער נפשם: