כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רָדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָה נֶֽצַח׃
צרור המור
ויעקב נסע סוכתה לקיים מצותו ותורתו כבראשונה ויבן לו בית לחכמה ולתבונה. ולמקנהו עשה סוכות לרמוז על הנהגתו במדינה ובבית. ואולי אמר ויבן לו בית לרמוז. שאע"פ שעבר כל זה. היה יעקב ירא ממנו פן יבא והכהו פתע פתאום כי עברתו שמרה נצח. ולכן זרז עצמו ויבן לו בית ומגדל וראשו בשמים להשגב בו ולהשמר ממנו ולהלחם עמו אם יבא. ולא ימצאהו בשדה בלי חומה דלתים ובריח. ולכן אמר שקרא שם המקום סכות. להורות שעשה שם מקום מיוחד לו ולכל ביתו ולמקנהו עד שנשאר שם המקום סכות. וכמדומה לי שראיתי במדרש במלחמות יעקב עם עשו שיעקב היה יושב במגדל ובא עשו והקיף המגדל כמוזכר שם. ורז"ל אמרו במדרש כי זאת הפרשה לעד כי עשו הרשע רצה לאכול הנאות זה העולם. ויעקב לא רצה בהנאות זה העולם אלא לעה"ב. כמו שאמרו על פסוק אם לא כי צורם מכרם. כי אברהם בירר לו שעבוד מלכיות. ולכן אמר עשו בכאן נסעה ונלכה שיחלקו בשוה זה העולם. ויעקב לא רצה ואמר לו אדוני יודע כי הילדים רכים. כלומר אדוני יודע כי האוכל הנאות זה העולם סופו יורש גיהנם. והילדים רכים ואינם יכולים לסבול אש הקשה של גיהנם. ודפקום יום אחד בדינה של גיהנם ימותו כולם. לכן יעבר נא אדוני לפני עבדו ואכול בשמחה הנאות זה העולם. ואני אתנהלה לאטי סובל עול גלות ועול מלכות. כדי לירש עה"ב: