צפניה ג:ט ציטוטים במקורות: צרור המור

כִּֽי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד׃

צרור המור

או שרמז באומרו יעקב חבל נחלתו. להורות על הצרות וחבלי יולדה שעתידים לבוא לישראל בארבעה גליות. ורמז להם שהצרות והעינויים מקיימים אותם ומעמידים אותם בגלותם. וכמו שאמרו בסתרי התורה אגרא דכלה דוחקא. כלומר שכר כנסת ישראל שנקראת כלה. הוא הדוחק והצער שעוברים בגלותם. כי בזה יש להם קיום והבטחה גדולה לצאת מגלותם. אבל כשהם שלוים ושקטים על שמריהם. אין זה טוב להם. וזהו כי חלק ה' עמו. כלומר אימתי הם חלק ה'. כשיעקב חבל נחלתו ומגיע להם צער וכאב וחבלי יולדה. כאומרו [כמו] הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך ה'. וע"ז אמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה וגו'. וכן על זה הדרך לעשות משפט עבדו כמו שפירשתי למעלה. באופן שכשהוא חבל נחלתו. הייסורים מעמידים אותו בכל הגליות ויוציאוהו משם. וזהו ימצאהו בארץ מדבר כנגד גלות בבל. דכתיב ביה במדבר ארבו לנו. ועכ"ז יהיה מצוי וקיים. וזהו ימצאהו. וכן בתוהו יליל ישימון שהוא כנגד גלות מדי. כי בימי המן ישיא מות עליהם להשמיד להרוג ולאבד. ובאלו הייסורים היה להם מציאות וקיום. יסובבנהו יבוננהו בגלות יון. מצד הכהנים המבינים בתורה. יצרנהו כאישון עינו. בגלות אדום לפי ששם צריך יותר שמירה מצד רוב הצרות שהיו בו. וכן כנשר יעיר קנו בגלות בבל. על גוזליו ירחף בגלות מדי. דכתיב ביה טף ונשים ביום אחד. יפרוש כנפיו יקחהו בגלות יון. שהיו הכנפים פורשי כנפים למעלה. ישאהו על אברתו בגלות אדום. כי אז תהיה לה' הממלכה והמתנשא לכל ראש. ויהיה לישראל עלוי ותלוי ראש. ומי עושה זה ה' שמו. וזהו ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. ואולי רמז כנשר יעיר קנו. על מה שכתבתי בפסוק כי יקרא קן צפור לפניך. שקן צפור נאמר על השם. שהוא מדור השם וקנו. וזהו קן לה אשר שתה אפרוחיה כנגד על גוזליו ירחף. כי באותו זמן השם יבנה קינו ומעונתו בציון אשר שם מזבחות ה' צבאות. ואשרי חלקו מי שימצא באותו זמן של בנין הבית. וזהו אשרי יושבי ביתך כי הם יהללוך סלה בלי הפסק. וכולם יהיו מאושרים לפי שעל גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו:
שאל רבBookmarkShareCopy

צרור המור

ואולי רמז והיה זרעך כעפר הארץ שיהיה זרעו מבחר היצורים כולם. כמו העפר שהוא מבחר כל הארצות כולם. כי העפר הוא כמו סלת נקייה לקוח מן האדמה. ומזה העפר נברא אדם הראשון כאומרו וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. כלומר עפר לקוח ממבחר האדמה. ולכן אמר ועפרות זהב לו. ולזה רמזו זכרונם לברכה הכל היה מן העפר ואפי' גלגל חמה. ולכן אמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו. כי זה רמז על היחידים הדבוקים בשם. שיקומו לעת התחייה. ויחיו מכח טל אורו של הקדוש ברוך הוא היורד על העפר מגלגל חמה. וזהו כי טל אורות טליך. וזהו כעפר הארץ מבחר היצורים. כאומרו והייתם לי סגולה. כמו הסגולה והמטמון שיוצאה מהעפר. וזהו ימצאהו בארץ מדבר. ועוד אדבר בזה בעזרת האל. וזהו סולם מוצב ארצה הם היחידים והשרידים אשר ה' קורא לעמוד בארץ. ונפשותם יורדות מן השמים. והן חלק אדם. וזהו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. לא עשה כן לכל גוי. ופרצת ימה וקדמה הוא פתרון וראשו מגיע השמים. לרמוז שאף על פי שיהיו רמוסים כעפר הארץ. לסוף יעלה שיאם לשמים ויפרו וירבו וישגו ישע בארבע רוחות העולם. וזה כטעם וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. וזהו וראשו מגיע השמימה. לרמוז שאף על פי שיהיו רמוסים ונעוצים בארץ כמו הסולם מוצב ארצה. שהיה עם כל זה ראשו מגיע השמימה. כן הם יעלו במעלות עד השמים. כמאמר דניאל וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי הוה ועד עתיק יומין מטא. או שרמז והיה זרעך כעפר הארץ לרמוז שילחמו עם כל העולם וינצחו אותם שלא כמנהג העולם. וזהו כעפר הארץ המוזכר באברהם אבינו יתן בעפר חרבו וגומר. ובההיא עובדא דנחום איש גם זו המוזכר בתעניות וזה פלא גמור שיזרקו עפר על העיר וילכדוה. ולכן אמר בכאן ופרצת ימה וקדמה שיפרוץ ויהרוג בשונאיו שלא כמנהג העולם. והוא כמו ופורץ גדר. ולכן תמצא ביעקב שנאמר ויפרוץ האיש. ואמרו זכרונם לברכה שלא כמנהג העולם. וכמו שדרשו באיוב ומקנהו פרץ בארץ פרץ גדרו של עולם דרך הזאבים לטרוף הרחלים ומקנהו של איוב הורגות הזאבים. וזהו כנגד סולם ארצה. כלומר אף על פי שהוא מוצב ארצה שפלים מכל העמים. ראשו מגיע השמימה ונוצחים אותם שלא כמנהג העולם אלא מאת ה' מן השמים. והרמז בזה שאף על פי שיהיו כעפר הארץ מפוזרים בכל העולם בכל הגלות. יבא זמן שיתאספו מארבע רוחות העולם וזהו ופרצת ימה וקדמה. והרמז בזה שיהיו קיימים לעולם ולא יכלו. כמו שא"א שיכלו ארבע רוחות העולם. כאומרם בתעניות כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם. אילימא דבדרינהו בד' רוחי עלמא בד' רוחות מבעי ליה. מאי כד' רוחות העולם. כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל. וזה שאמר ופרצת ימה וקדמה. וזה פתרון סולם מוצב ארצה ר"ל מוצב ארצה מצרים ובשאר הגליות. ועכ"ז וראשו מגיע השמימה. כי יצאו גאולים וה' בראשם. וזהו כנגד ופרצת ימה וקדמה וגו'. ונברכו בך כל משפחות האדמה. הוא פתרון והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. והרמז בזה שיהיה זרעו זרע ברך ה' עד שיעלו למדרגת מלאכי אלהים. כן נקראו הנביאים מלאכים שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגומר וכתיב וישלח מלאך ויוציאנו. ואמר בכהן כי שפתי כהן ישמרו דעת וגומר. ולכן אמר ונברכו בך כל משפחות האדמה. כי זאת היא ברכה עליונה שאין למעלה ממנה והכל מתקנאים בדבר זה. היות אדם מורכב מהאדמה עולה למעלת מלאך. וזהו והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו שהוא רמז לצדיקים כדכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו. ואמרו בקדושין כגון רבי צדוק וחביריו. ואולי רמז ונברכו בך כל משפחות האדמה. שהקב"ה אספם מארבע רוחות העולם אשר נפוצו ימה וקדמה וצפונה ונגבה ויבא זמן שכל העולם יחזרו למוטב. כאומרו כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. וזה שאמר ונברכו בך ר"ל יהיו מורכבים וכלולים בך כל משפחות האדמה. ואם כן יהיה ונברכו כמו אחד המבריך ואחד המרכיב המוזכר בגמרא. וכן מצאתי בילמדנו שדרשוהו על אברהם בפרשת לך לך שאמר שם ונברכו בך. והוא כנגד והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו שאז יהיו כל העולם במדרגת מלאכים וקדושים. כאומרו והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו:
שאל רבBookmarkShareCopy

צרור המור

ולכן תמצא במזמור רחש לבי דבר טוב שאמר שני פעמים על כן. כנגד הכהן וכנגד המלך. כנגד הכהן אמר על כן ברכך אלהים לעולם. כי להם ראויות הברכות. וכנגד המלך אמר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך. לפי שלהם ראויות הברכות כמו שהזכירו. ואולי נאמר כי הטעם שנאמר באלו השלשה על כן. לפי שהכהן הוא מורה התורה שנקראת תורת אמת. ופירוש על כן על האמת. כי כן הוא לשון אמת כמו כן בנות צלפחד. ואם כן על כן קרא שמו לוי על האמת נקרא כהן ולוי. כאומרו כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה וגומר. וכן המלך ראוי לו להחזיק במשפט אמת כאומרו מלך במשפט יעמיד ארץ וגומר. ולו ראוי שבט מישור שבט מלכות כאומרו אמת ומשפט שלום וגומר. וכמו שאמרו חותמו של הקב"ה אמת כן הוא חותם המלך. ולזה אמר ביהודה שהוא מלך חותמך ופתילך. ולכן אמר צדקה ממני והודה על האמת. וזה על כן משחך אלהים על האמת משחך אלהים. וכן בכהן על כן ברכך על האמת ברכך אלהים. וכן על כן המו מעי לו על האמת המו מעי לו. וכן על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו כאומרו האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. ולכן חתם המזמור ואמר אזכירה שמך. כלומר יבא זמן שנזכיר שמך כמו שאמרו בכל המקום אשר אזכיר את שמי. על כן עמים יהודוך לעולם ועד. כלומר על האמת יהודוך שיבואו כולם להכיר שמך שנקרא אמת. כאומרו כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וגו'. וזה יהיה לעד לעולם בלי הפסק. ואם כן לזאת הסבה נאמר בלוי ויהודה ודן על כן מה שלא אמר בשאר כל השבטים:
שאל רבBookmarkShareCopy