Quotation_auto על רות 1:8

ואולי רמז כל זה להורות לנו סדרי הגיורת המוזכר ברות המואביה. ולזה אמר והבאתה אל תוך ביתך. לומר לה קלות וחמורות כמוזכר בדבריהם. וגלחה את ראשה כמו שעושים לנדה בשעת טבילתה. וכן בכאן כשמטבילין אותה היו מגלחין ראשה בענין שלא יהיה בשערה דבר חוצץ. וכן ועשתה את צפרניה. בענין שלא יהיה בהן דבר חוצץ כמו בצק שתחת הצפורן. כמו שעושה האשה שטובלת מטומאתה והסירה את שמלת שביה. לפי שבגדיה טמאים כטומאת הנדה. וצריכה להחליף בגדיה. כמו הנדה שלובשת חלוקה ומחלפת בגדיה ומכבסת אותם קודם טבילה. וישבה בביתך כאומרו תשב על דמי טהרה. ובכתה את אביה ואת אמה. שתכפור בע"ז שנקראת אב ואם. כאומרו אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני. כי צריכה לכפור בע"ז קודם שתכנס לברית התורה ולטבילה. וזהו שאמרה נעמי לכלותיה לכנה שובנה אשה לבית אמה. ר"ל לבית אלהיה כי אולי לא היו להן אבותם. וזהו שאמרה נעמי אח"כ לרות הנה שבה יבימתך אל עמה ואל אלהיה ולא אמרה לבית אמה. ואז קבלה רות כל התורה כמאמרם ז"ל באשר תליני אלין וגו' באשר תמותי אמות וגו'. ולכן אמר בכאן ובכתה את אביה ואת אמה. ואמר ירח ימים ולא חדש ימים. לרמוז שסופו לגרשה כאומרו ושלחתה לנפשה וכתיב ושלחה מביתו. ולכן אנו כותבים בגט לירח פלוני ולא לחודש פלוני. כמו שכתוב בכאן ירח ימים. ואסמכוה אקרא דכתיב גרש ירחים: