Quotation_auto על שמות 24:5

ואל משה אמר עלה אל ה'. כבר פירשתי זאת הפרשה בפרשת וישמע יתרו כי כל זה היה במ"ת. ולפי שלא פירש שם ענין הזבחים בא לפרשם כאן. ואמר ויבן מזבח ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים ויקח משה חצי הדם. בחכמתו. או כמאמרם ז"ל שבא מלאך וחלק הדם מחצה במחצה. ושם פירשתי כל הענין הזה של נעשה ונשמע עיי"ש. אח"כ אמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא וע' מזקני ישראל. שהיו מוכנים לנבואה. ויראו את אלהי ישראל. והשיגו בהשגתם ב' חלקים. איך היתה השגחת הש"י בעליונים ובתחתונים שהכל נשפע מסבתו. וזהו ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. שזה כנגד השגחת השפלים כאומרו והארץ הדום רגלי. וכן ראו השגה שניה בענייני העליונים. וזהו וכעצם השמים לטוהר. איך היו מתנועעים השמים וכל צבאם בסבתו ולרגלו. ואמר וכעצם השמים לטוהר. לרמוז שהיתה השגתם מבולבלת ובלתי שלמה בסבת האור הגדול של בהירות השמים. כי זאת היא סבת מניעת האור כדאמרינן באותו מלך ששאל לרבי פלוני שיראהו אלוהו. והוציאו בתקופת תמוז וא"ל שישא עיניו ויראהו. וכשנשא עיניו לשמים הכהו מאור השמש בעיניו ולא יכול לראות. וא"ל אם באחד ממשמשיו הקטנים לא תוכל להביט כ"ש בו יתברך. ולכן אמר בכאן למיעוט השגתם וכעצם השמים לטוהר. אבל במשה אמר נגש אל הערפל אשר שם האלהים:

תניא אידך ר' אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח ורבי יוסי בר חנינא אמר עולות הקריבו. איתיביה ר' אלעזר והכתיב ומחלבהן מדבר שחלבו קרב מה עבד לה ר' יוסי בר חנינא משמניהון. מתיב ר' אלעזר וישלח את נערי בני ישראל וגו' מה יתרו חותן משה כמאן דאמר יתרו לאחר מתן תורה בא ודא מסייעא לר' יוסי עורי צפון זו העולה שהיתה נשחטת בצפון ומהו עורי דבר שהיה ישן ונתעורר ובואי תימן אלו שלמים שהן נשחטין בדרום ומהו בואי דבר של חידוש אף הדין קריא מסייע ליה זאת תורת העולה היא העולה שהיו בני נח מקריבין וכד הוא מטי לגבי שלמים וזאת תורת זבח השלמים אשר הקריבו אין כתיב כאן אלא אשר יקריבו מכאן ולהבא. וישע ה' אל הבל נתפייס הימנו ואל קין ואל מנחתו לא שעה לא נתפייס הימינו. ויחר לקין מאד ויפלו פניו נעשו כאור. הלוא אם תיטיב שאת ברכה ואם לא תיטיב שאת קללה. ד"א אם תיטיב אני מוחל על עונותיך ואם לאו חטאו של אותו האיש גדוש ומוגדש. לדוד אשרי נשוי פשע אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעו גבוה ממנו. לפתח חטאת רובצת אין כתיב כאן אלא רובץ בתחלה הוא תש כנקבה ואח"כ הוא מתגבר כזכר. אית כלבין ברומי ידעין למשתדלא אזיל ויתיב גבי פלטרא ועבד גרמיה מתנמנם ומרי פלטרא מתנמנם והוא שמיט עיגולא אארעא ועד דאלין מצמתין הוה משתכח טפי עיגולא ומהלך בה. א"ר אבא היצר הזה דומה ללסטים שפוף שהיה יושב בפרשת דרכים כל מאן דהוה עבר בה א"ל הב מה דעלך עבר פקח אחד וראה שאין בו תוחלת לגזול לו כלום התחיל מכתתו כך כמה דורות אבד יצר הרע דור אנוש דור המבול דור הפלגה כיון שעמד אברהם אבינו וראה שיאן בו תוחלת התחיל מכתתו הה"ד וכתותי מפניו צריו:

ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא מלמד שהיו משה ואהרן מהלכין ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן והיו אומרים מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הצבור תחתיהן. רבי יודן משם רבי איבו אמר בפיהם אמרו זה לזה, רבי פנחס אמר בלבם הרהרו. אמר ר' ברכיה אמר להם הקב"ה אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום, הרבה סייחים מתו ונעשה עורותיהם שטוחין על גבי אמותיהן. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני . והשתחויתם מרחוק התורה לא נתנה אלא בזכות השתחויה. ויבן מזבח תחת ההר בחמישי בנה מזבח וגו' (כתוב ברמז ק"א). וישלח את נערי בני ישראל (כתוב ברמז רע"ט):