Quotation_auto על שמות 25:38

תניא מנורה ונרותיה באות מן הככר ואין מלקחיה ומחתותיה באות מן הככר. רבי נחמיה אומר מנורה באה מן הככר ואין נרותיה ומלקחיה ומחתותיה באות מן הככר. במאי קא מיפלגי בהאי קרא דתניא ככר זהב טהור יעשה אותה למדנו למנורה שבאה מן הככר. מנין לרבות נרותיה תלמוד לומר את כל הכלים האלה. יכול שאני מרבה מלקחיה ומחתותיה תלמוד לומר אותה דברי רבי נחמיה. קשיא דרבי נחמיה אדרבי נחמיה תרי תנאי אליבא דרבי נחמיה. רבי יהושע בן קרחה אומר מנורה באה מן הככר ואין נרותיה ומלקחיה ומחתותיה באות מן הככר אלא מה אני מקיים את כל הכלים שיהיו כלם של זהב. זהב בהדיא כתיב בהן ועשית את נרותיה שבעה וכתיב ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור. לא נצרכה אלא לפי נרות סלקא דעתך אמינא הואיל ופי נרות אשחורי אשחרי התורה חסה על ממונן של ישראל וליעבד כל דהו קמשמע לן. אמר ר' הונא בריה דרב יהודה אמר ר' ששת נר של מקדש של פרקים היה קא סבר כי כתיב ככר ומקשה אמנורה ונרותיה כתיב וכיון דבעיא הטבה אי לאו דפרקים הואי לא הוות מטייבא. מיתיבי כיצד הוא עושה מסלקן ומניחן באהל ומקנחן בספוג ונותן בהן שמן ומדליקן. הוא דאמר כי האי תנא דתניא חכמים אומרים לא היו מזיזין אותה ממקומה מכלל דאי בעי מצי מזיז לה אלא אימא לא היתה זזה ממקומה. ומאן חכמים רבי אלעזר בר' צדוק דאמר כמין טס של זהב ישב לה על גבה כשהוא מטיבה דוחקו כלפי פיה כשהוא נותן בה שמן דוחקו כלפי ראשה. מנורה שעשה משה במדבר היתה באה משל זהב ומקשה שנאמר ועשית מנורת זהב טהור. שומע אני יעשה אברים וידבקם בה תלמוד לומר ממנה יהיו לרבות נרותיה וכתיב תעשה אחר שריבה התורה ומיעט מרבה אני נרותיה שנעשין עמה ומוציא אני כפתוריה ופרחיה שאין נעשים עמה. מנין לרבות מלקחיה ומחתותיה. תלמוד לומר תעשה. יכול שאני מרבה את הצבתים ואת המלקטאות תלמוד לומר אותו הא מה ראית מרבה אני מלקחיה ומחתותיה שמשמשין עמה ומוציא אני את הצבתים ואת המלקטאות שאין משמשין עמה. כיצד עשה בצלאל את המנורה עשאה כמין קורה ועשאה מרובע למטה. חמשה כתובים אין להם הכרע וכן משוקדים אין לו הכרע (כתוב לעיל ברמז לז):