Quotation_auto על שמות 26:36

ועשית פרכת היה אורג את הפרכת עשר אמות על עשר ועושה בה ארבע חוברין . ותולה ארכה באונקלות שעל גבי העמודים שנאמר ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות. ושם היה נתון צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה (ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול) ארבעה פעמים ביום הכפורים. מחוץ לפרכת היו שלחן ומנורה מונחין אלא שהשלחן בצפון ומנורה כנגדו בדרום שנאמר ושמת את השלחן וגו' וכתיב ואת המנורה נכח השלחן. וכשם שהיו מונחין באהל מועד כך היו מונחין בבית עולמים אלא שאהל מועד ארכו שלשים אמות ורחבו עשר אמות ובבית עולמים ארכו ששים אמה ורחבו עשרים אמה הא למדת שאהל מועד רבעו של בית עולמים. כשם שהיה אורג את הפרכת כך היה אורג את האפוד ואת החשן אלא שבאלו היה חוט אחד של זהב יותר שנאמר וירקעו את פחי הזהב כשם שהיה אורג את פרכת המסך כך היה אורג את מסך הפתח אלא שפרכת מעשה חושב ומסך הפתח מעשה רוקם שנאמר ועשית מסך לפתח האהל דברי רבי נחמיה. שהיה רבי נחמיה אומר כל שנאמר בו מעשה חשב שני פרצופים ומעשה רוקם אינו אלא פרצוף אחד בלבד. וקני המנורה היו מכוונין כנגד רחבו של שלחן הזהב. ושלחן הזהב היה נתון כנגד הפתח וחולק את הבית מחציו ולפנים. ומכוון היה כנגד הפרכת שנאמר ונתתה וגו'. ומן הקרשים שבדרום עד קני המנורה שתי אמות ומחצה, מקני המנורה עד השלחן חמש אמות, מן השלחן עד הקרשים שבצפון שתי אמות ומחצה הא למדת שרחבו עשר אמות, מן הקרשים שבמערב עד הפרכת עשר אמות, מן הפרכת עד קני המנורה חמש אמות, ממזבח הזהב עד המזבח עשר אמות הא למדת שארכו שלשים אמה: