Quotation_auto על שמות 32:19

ויחל משה מלמד שעמד משה בתפלה עד שהוחלה. אביי אמר עד שחלהו להקב"ה בתפלתו. רבא אמר עד שהתיר לו נדרו דכתיב הכא ויחל וכתיב התם לא יחל דברו ואמר מר הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו. אמר רבי יוחנן מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר ועתה אם תשא חטאתם וגו'. רבי יצחק אמר מלמד שהחל עליהם מדת הדין למדת רחמים. רבנן אמרי מלמד שאמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם חולין הוא לך לעשות כדבר הזה. ויחל משה וגו' תניא רבי אליעזר אומר מלמד שעמד משה בתפלה עד שאחזתו אחילו. מאי אחילו אש של עצמות אשתא דגרמי. כמה ישהה בין תפלה לתפלה רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שיתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתחול דעתו עליו. מאן דאמר כדי שיחונן דכתיב ואתחנן אל ה'. ומאן דאמר כדי שתחול דעתו דכתיב ויחל משה. ירד משה מן הרקיע והלוחות בידו ולא שברן עד שראה בעיניו שנאמר ויהי כאשר קרב אל המחנה. אותה שעה ויחר למשה וישלך מידיו את הלוחות אמר לו הקב"ה משה לא היית מאמין לי שעשו ישראל את העגל סרו מהר מן הדרך אשר צויתים שקד משה היאך לזכות את ישראל אמר לו רבונו של עולם אני נצטויתי שמא עברתי את הצווי הן לא נצטוו מה אמרת בסיני אנכי ה' אלהיכם לא אמרת אלא אנכי ה' אלהיך. לא יהיה לכם לא אמרת אלא לא יהיה לך. אמר רבי חייא לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתחבט בה. אמר רבי יצחק מן הלוחות ריצה משה את הקב"ה לישראל מה עשה לו עלה לו אצל הקב"ה כעוס אמר לו בניך חוטאין ואת נותן עלי קטדיקי עצמו כאלו כועס על ישראל שנאמר וישב משה אל ה' ויאמר אנא חטא העם וגו'. כיון שראה הקב"ה כך אמר לו שתי פנים בכעס אני ואתה כועסין עליהן מיד ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. אמר לו הקב"ה לא יהו שתי הפנים בכעס אלא כשאהיה נותן רותחין הוי נותן צונן וכשתהא נותן רותחין אהיה נותן צונן. אמר לו משה רבונו של עולם והיאך אתה אומר אמר לו הוי אומר חלה מה עשה משה ויחל משה אמר והרי בניך מרים חלה אותם.