תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על שמות 39:3

ילקוט שמעוני על התורה

ועשית פרכת היה אורג את הפרכת עשר אמות על עשר ועושה בה ארבע חוברין . ותולה ארכה באונקלות שעל גבי העמודים שנאמר ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות. ושם היה נתון צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה (ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול) ארבעה פעמים ביום הכפורים. מחוץ לפרכת היו שלחן ומנורה מונחין אלא שהשלחן בצפון ומנורה כנגדו בדרום שנאמר ושמת את השלחן וגו' וכתיב ואת המנורה נכח השלחן. וכשם שהיו מונחין באהל מועד כך היו מונחין בבית עולמים אלא שאהל מועד ארכו שלשים אמות ורחבו עשר אמות ובבית עולמים ארכו ששים אמה ורחבו עשרים אמה הא למדת שאהל מועד רבעו של בית עולמים. כשם שהיה אורג את הפרכת כך היה אורג את האפוד ואת החשן אלא שבאלו היה חוט אחד של זהב יותר שנאמר וירקעו את פחי הזהב כשם שהיה אורג את פרכת המסך כך היה אורג את מסך הפתח אלא שפרכת מעשה חושב ומסך הפתח מעשה רוקם שנאמר ועשית מסך לפתח האהל דברי רבי נחמיה. שהיה רבי נחמיה אומר כל שנאמר בו מעשה חשב שני פרצופים ומעשה רוקם אינו אלא פרצוף אחד בלבד. וקני המנורה היו מכוונין כנגד רחבו של שלחן הזהב. ושלחן הזהב היה נתון כנגד הפתח וחולק את הבית מחציו ולפנים. ומכוון היה כנגד הפרכת שנאמר ונתתה וגו'. ומן הקרשים שבדרום עד קני המנורה שתי אמות ומחצה, מקני המנורה עד השלחן חמש אמות, מן השלחן עד הקרשים שבצפון שתי אמות ומחצה הא למדת שרחבו עשר אמות, מן הקרשים שבמערב עד הפרכת עשר אמות, מן הפרכת עד קני המנורה חמש אמות, ממזבח הזהב עד המזבח עשר אמות הא למדת שארכו שלשים אמה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

מעשה היריעות תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר והחוט כפול ארבע. רבי יוסי אומר וחוט של זהב היה יתר בהם שנאמר וירקעו את פחי הזהב. מעשה חושב רב נחמן אמר מעשה חושב שני פרצופין שני דמויות אחד מכאן ואחד מכאן ומעשה רוקם דמות אחד פרצוף אחד. יריעות אחרות היו למעלה מהן עשויות מנוצה של עזים עשתי עשרה יריעות שני סדרים סדר אחד של חמשה במערב ושל ששה במזרח אורך שני סדרים ארבע וארבעים אמות כנגד רחבן של יריעות של מטה ורחבן שלשים אמה כנגד ארכו של מטה מחוברות בקרסי זהב ושל מעלה מחוברות בקרסי נחשת לחבר את האהל להיות אחד. והיו נתונות כנגד שלישו של אהל שכנגדו הפרוכת פרוסה למטה, רבי יוסי אומר כנגד הקרשים היתה כפולה נמצאו שם שני אמות יתירות הן היו עודפות על היריעות של תכלת מן המזרח ועד המערב שנאמר יהיה סרוח מכאן אתה למד דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה. ועשית מכסה לאהל מכסה אחר מכסה את האהל משולש מן הצפון מן הדרום מן המערב רבי נחמיה אומר כמין מסיפסין היו עשויות. רבי יהודה אומר מלמטה עורות אילים מאדמים ולמעלה עורות תחשים. כיצד היתה מדתן צפון ודרום ארכו שלשים אמה עשר על עשר שבמערב היה בית קודש הקדשים הוא מקומו של ארון. פרוכת היתה בסוף עשר אמות חולקת את הבית עשר אמות לפנים ועשרים לחוץ והיתה פרוסה תחת הקרשים שביריעות וחוץ ממנה עשרים על עשר. מזבח הזהב היה נתון בסוף עשר אמות חולק את הבית עשר אמות למזרח ועשר למערב חמשה לצפון וחמשה לדרום. המנורה והשלחן היו לפנים מן המזבח המנורה בדרום והשלחן בצפון חמשה אמות בין המנורה לשלחן שתי אמות ומחצה מן הקרשים שבדרום למנורה וכן מן הקרשים שבצפון לשלחן וחמשה אמות ממקומו לפרוכת וחמשה אמות ממקומו למזבח. ופתחו של היכל היה במזרח ולא היו שם קרשים אלא עמודים עובי כל אחד ואחד היה אמה על אמה מצופין כסף ואדניהם כסף. ומסך היה פרוס עליהם כנגד הפרוכת של פנים ומקום הקרשים שעמודים שבדרום ושבצפון ושבמערב היה רוחב אמה ולא היה ממדת האהל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא