Quotation_auto על שמות 4:16

ויחר אף אדני במשה לפי שראה אותו חשוד בדבר זה. חרה אפו בו ואמר לו הריני דן אותך כדין חשוד שצריך לתת לו חבר. וזהו הלא אהרן אחיך הלוי. כי מה צריך לומר בכאן הלוי כי ידוע. אבל פירושו אני הייתי רוצה לתת לך זה הכבוד לבדך. ואחר שאני רואה שאתה חשוד. צריך אני לתת לך חבר שיהיה עמך. ולא תשא אתה לבדך זאת המעלה וזה הלוי. ויפה אז"ל כל חרון שבתורה עושה רושם חוץ מזה. לפי שבמעלת השם אין לומר בו חרון אף. לפי שאינו מתפעל. אבל אמר חרון אף כנגד הרושם שעושה במקבלים. כאומרו ויחר אף ה' בם [וגו'] והנה מרים מצורעת כשלג. אבל בכאן לא מצינו שעושה בו רושם. וא"כ נשאר החרון בו יתברך ח"ו. לזה בא ר"ש ואמר אף בזה נלמוד רושם. כי במשה עשה חרון אף והתפעלות. וזהו הלא אהרן אחיך הלוי שהוא היה עתיד להיות לוי ואתה כהן. ועכשיו לעונש זה יהיה להפך שהוא יהיה כהן ואתה לוי. ולפי שכל זה היה עושה משה מצד ענותנותו ושפלותו שלא ליטול מעלה. נאמר לו והוא יהיה לך לפה ולמליץ ואתה תהיה לו לאלהים לרב ולנגיד: