Quotation_auto על שמות 4:9

ואמר שיאסוף את זקני ישראל. לפי שהם היה להם קבלת השם וקבלת הגאולה מיעקב ומיוסף בלשון פקד יפקוד אלהים אתכם. וכלל כל השלשה סבות בזה הפסוק. כנגד היכולת אמר ה' אלהי אבותיכם נראה אלי. וכנגד הרצון אלהי אברהם יצחק ויעקב. וכנגד הידיעה פקד פקדתי אתכם. וא"כ מהו שחזר משה לומר והן לא יאמינו לי. אחר שהשם אמר לו ושמעו לקולך והודיעו יכלתו וחפצו וידיעתו. למה חזר לומר והן לא יאמינו לי. אבל משה אמר כי לפעמים יאבד הדבר בשביל הייתור או בשביל המיעוט. ולכן בראשונה אמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. כי אין לי ידיעה. ובא השם למלאות חסרונו והודיע לו דברים גדולים משם אהיה ומשם יהוה. בענין שנראה שלא היה משה ראוי להשגת אלו הדברים מצד הייתור. ולכן אמר ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי כי יאמרו לא נראה אליך ה'. כלומר לא נראה לאיש קטן המעלה כמוך שם הגדול והנורא. ובעבור שיאמינו הוצרך לתת אותות. וזהו שאמר למען יאמינו וגומר. ומה שהוצרך השם לומר מזה בידך וכן שהוצרך משה לומר מטה. והלא הכל צפוי לפניו. י"א כי לפי שמשה רצה להשיג מהותו באומרו ואמרו לי מה שמו. בא השם להודיעו כי זה אינו מחוקו. כי אפילו מה שהוא בידו אינו יודע טבעו ומהותו. כ"ש שירצה לידע מהות האלוה. ולכן שאל לו מזה בידך והשיב לפי דעתו מטה שהוא ידוע אצלו. ולהודיעו שאינו משיג אמתתו. אמר השליכהו ארצה וינס משה מפניו. לאות שקצרה ידו מהשיג סבתו. וכן הבא נא ידך אל חיקך על זה הדרך. וכן אמרו כי הוצרכו אלו האותות. לפי שכל הבא לדבר בשם המלך יצטרך להביא בידו אות המלך להראות שהוא נאמן בשליחותו. והאות שנותן המלך. או שמו או טבעתו או שבט המשפט שהוא מטה המלך. שמו כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם. וכן לפרעה ה' אלהי העברים. טבעתו טבעת המלך וחותמו הוא. שהוא משנה חק הטבע ברצונו מה שאלוה אחר לא יוכל לעשות זהו חותמו שהוא שודד מערכות הטבע. ולכן עשה אלו הג' אותות לפניו ולפני העם. בענין שכולם ידעו שחותם המלך בידו. ולכן עשה שלשה כדי שלא יאמר אות אחת מקרה הוא. ומי שיכול לעשות ולשנות הטבע יוכל להוציא עמו ממצרים. מטהו ואת המטה הזה תקח בידך כי אין פועל בלא כלי ולכן נתן לו כלי אלהי. ואחר שמסר לו שמו וחותמו ומטהו מיד וישב אל יתר חותנו ע"כ. ורבותינו אמרו בענין המטה שנהפך נחש. שכאן רמז לו שעתיד ללקות על ידו בענין הכאת הצור. ולזה וינס משה מפניו לפי שראה ולא ראה. וכן אמרו שהודיעו בכאן יכולתו הגמור שהוא ממית ומחיה מוחץ ורופא. וכמו שזה המטה שהוא דומם החיהו השם ועשה נחש ממנו חי מרגיש. כן יכול לעשות עם שוכני עפר להחלימם ולחיותם לעתיד. וכן הודיעו שהוא מוחץ ורופא. וזהו הבא נא ידך והנה ידו מצורעת. ואח"כ והנה שבה כבשרו. וזהו ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה וכו'. ואמרו במדרש מי שאמר החמורה יאמר הקלה. אבל רמזו היחיה השם המתים כמו שהיו פסחים ועורים בענין שיכירום ואח"כ הוא רופא אותם. וזהו מחצתי ואני ארפא. וכן בכאן נראה שהוליך זה הסדר בראשונה החיה המטה. ואח"כ נתן רפואה למחץ היד. ואין מידי מציל. זה רמז למה שאמר והיו המים אשר תקח מן היאור והיו לדם ביבשת. כי כשיכה השם אותם ויהפוך יאוריהם לדם. יראו שאין מידו מציל ובזה יאמינו לו: