Quotation_auto על שמות 40:2

וסיפר שהביאוהו למשה וירא את כל המלאכה והנה עשו אותה. בכלל ובפרט כי רוח ה' מלאם. ויברך אותם משה על ישרות העבודה. ואם נצטווה להקים את המשכן ולתת כל כלי וכלי אל מקומו. ואמר באחד לחדש הראשון תקים את המשכן. להורות על זריזותם. שבששה חדשים נעשתה כל המלאכה. כי בחדש הג' באו מדבר סיני ונתנה התורה בו' לחדש. ומיד עלה משה להר ג' פעמים ועמד שם ק"כ יום שהם ד' חדשים שלמים. ומשנצטוה לעשות המשכן עד שנעשה נשארו ו' חדשים. ובחדש הראשון בשנה הב' בא' לחדש הוקם המשכן למעלה ולמטה כמו שפירשתי. וכן אמר הוקם המשכן מעצמו. כי הדברים הקדושים מעצמם נעשים. ומה שאמר ויקם משה את המשכן. ששם ידו עליהם ומיד נעשים. כמו שהזכרתי ברבי חנינא ששם אצבעו עם המלאכים. ובזה ויכל משה את המלאכה. כי הוא המתחיל והוא הגומר. כאילו הכל נעשה בהקמה זו. לפי שהכל הולך אחר החיתום. ולפי שהתכלית היה להשרות השכינה. סמך מיד ויכס הענן את אהל מועד כי זה שמו האמיתי שהוא בית ועד לשכינה. ובזה וכבוד ה' מלא את המשכן. זה רמז למה שאמר מלא כל הארץ כבודו כי המשכן רמז לזה העולם. ולפי שהוא רמז ג"כ לעולם העליון. אמר ג"כ וכבוד ה' מלא את המשכן של מעלה. כאלו עד כאן השכינה לא היתה מתישבת בעליונים. לפי שעיקר שכינה בתחתונים היתה כמאמר רבי שמעון. וחזר לומר וכבוד ה' מלא את המשכן. כנגד משכן של מטה:

ויביאו את המשכן אל משה. זה שאמר הכתוב תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק מדבר במשה. בשעה שאמר לו הקב"ה לעשות משכן מיד אמר להם קחו מאתכם תרומה לה' והיה משה עסוק במשכן שלשה חדשים עשו אותו קפלו אותו והיו מתלוצצים עליו ואומרים הרי נעשה המשכן לא היה אומר שהוא משרה שכינתו אצלנו והקדוש ברוך הוא נתכוון שיעמיד המשכן בחדש שנתבשר אברהם אבינו ביצחק לא עשה אלא כיון שהגיע החודש אמר ליה הקדוש ברוך הוא ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן וגו' אותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא תאלמנה שפתי שקר אותן שהיו מתלוצצין אחר המשכן התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד ואחד במלאכתו שנאמר ויביאו את המשכן. הדא הוא דכתיב עוז והדר לבושה זה משה ומשה לא ידע כי קרן וגו'. ותשחק אלו לצני הדור שהיו מתלוצצים אחר משה לומר אפשר שהשכינה שורה על מעשה ידיו של משה לא עשה אלא כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא להקים את המשכן התחיל שוחק עליהם ותשחק ליום אחרון אמר להם הביאו שנקים את המשכן התחילו כל אחד ואחד טוענים ובאים אצלו כמה חכמים היו שם ולא היו יכולין להקים את המשכן אמר שלמה רבות בנות עשו חיל למה עשו את המשכן ולא היו יודעין ליישב אותו מה עשו כל אחד ואחד נטל מלאכתו והלך אצל משה ואמר הרי קרסים הרי קרשים הרי בריחים ושרתה רוח הקדש על משה והקים את המשכן. ולא תאמר משה אלא המשכן מעצמו עמד שנאמר הוקם המשכן, ולא תאמר המשכן אלא אפילו בית עולמים אלולי שגזר הקדוש ברוך הוא לא שלמה ולא כל ישראל היו בונין אותו מנין שכך אמר דוד אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו. לפיכך במעשה נסים הוקם המשכן כיון שהוקם התחילו כל ישראל שמחים שנאמר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה במלך שהשלום שלו זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. בעטרה שעטרה לו אמו והוא קורא למשכן עטרה מה עטרה הזו מצוירת כן היה המשכן מצוייר בתכלת וארגמן. שעטרה לו אמו אמר רבי יצחק חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה והוא אומר בעטרה. רבי שמעון בן יוחאי שאל לרבי אליעזר ברבי יוסי אמר ליה אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו אמר ליה כך אמר אבא משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר מדאי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה בתי, כך חבב הקדוש ברוך הוא את ישראל וקרא אותם בת שנאמר שמעי בת וראי, לא זז מחבבם עד שקרא אותם אחותי שנאמר אחותי רעיתי. לא זז מחבבם עד שקרא אותם אמי שנאמר שמעו אלי עמי ולאומי ולאמי כתיב, עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו ואמר אילולי לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיו. ביום חתונתו על הים, וביום שמחת לבו בירושלים.