Quotation_auto על שמות 9:34

בא אל פרעה. לפי שפרעה אמר ואשלחה אתכם והכביד לבו עתה. תמה משה. ולכן אמר לו השם בא אל פרעה. כי אין הכובד הזה מלבו. אלא אני ה' הכבדתי את לבו. וזה על דרך ויחזק ה' שפירשתי למעלה וכן אמר כי אני הכבדתי את לבו. ומצחק בו בהקדמות מוטעות. וזהו את אשר התעללתי. והצחוק הוא. שפרעה אמר למעלה ורב מהיות קולות אלהים וברד. ומשה אמר הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד. אבל בשעת הפועל לא היה כן. אלא ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה. באופן שבזה טעה פרעה ואמר מקרה הוא. כי לא היה ביד משה לעשות שאלתי. וזהו וירא פרעה כי חדל המטר. גם כן עם הברד והקולות שלא כרצונו. ויוסף לחטוא ואע"פ שהוא הכביד לבו. השם הוא המסבב בזאת ההטעאה שעשה לו. וכל זה עשה השם לא לנצחו. אלא שיודה על האמת. וזה הדרך הוא דרך המתוכחים. כי אם הם מתוכחים לנצח זה לזה. לא יחושו להקדמות אמתיות או כוזבות. אלא באיזה ענין שינצח לחבירו די. אבל אם הם מתוכחים לברר דבר מה על אמתתו. אפילו אם ינצח האחד לחבירו. אם הוא בהקדמה כוזבת והאחד שותק. ראוי שיאמר לו לא עשינו כלום. כי זאת ההקדמה שהנחתי היא כוזבת. ואחר שאנו עומדים לברר האמת. נחזור לויכוח ולברר האמת. וכן הענין בכאן כי אם השם היה רוצה לנצח לפרעה. יהיה בהקדמה כוזבת או אמיתית כבר הוא מנוצח. ויכול היה השם לעשות זה במכה הראשונה. אבל תכלית הויכוח לא היה אלא לברר האמת. בענין שיודה בשמו באמת ובתמים. ולא די לו שיאמר בפיו ה' הצדיק. וכמו שאמר למעלה כי עתה שלחתי את ידי וגו'. ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כחי. ואחרים יספרו שמי בכל הארץ. וכן לפי שבכאן הניח לו השם הקדמה מוטעת בענין המטר והברד. אמר השם למשה בא אל פרעה. כי עדיין לא עשינו כלום. כי אני הכבדתי את לבו בטעות הברד והמטר. ואין ראוי שיעבור כן. אחר שאין אני מתוכח עמו לנצח. אלא לברר האמת. והוא יודה על כרחו בשמי הגדול. וכן לתכלית אחר שתספר אתה וכל הדורות הבאים. הצחוק שעשיתי לפרעה באלו ההטעאות וידעו כי שמי ה'. לכן צריך לחזור לויכוח. ולכן בא אל פרעה. כי אין ראוי להניחו בטעותו אלא לברר האמת. ואע"פ שבפיו אמר ה' הצדיק. איני רוצה אלא שיהיו פיו ולבו שוים. וזהו למען שיתי אותותי אלה בקרבו:

ואחכ"א ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון. טרם התפלה תיראו. ואחר התפלה תחזרו לקלקולכם. והעד ויוסף לחטוא. ואם כן למה נכנסו בכאן אלו השני פסוקים. והפשתה והשעורה נוכתה והחטה והכוסמת וגומר. ואולי יאמר ואתה ועבדיך ידעתי כי עדיין לא תיראו מפני ה' אלהים. לפי שכבר הגיע לכם הרעה ואתם חושבים שלא נשאר בידו להרע לכם. לזה אמר אינו כן. כי אעפ"י שהפשתה והשעורה נוכתה. החטה והכוסמת לא נוכו. ובידו להפרע מכם ובידו להשחיתכם. וזה כענין מה שפירשתי כאומרו בענין המבול שאע"פ שנשבע שלא להביא מבול. עדיין נשאר בידו זרע וקציר בכל שנה ושנה. וזהו עוד כל ימי הארץ זרע וקציר. או יאמר טרם תיראון עדיין לא תיראון. לפי שאתם רואים שהפשתה והשעורה נוכתה והחטה והכוסמת וכו' ונשארו למאכלכם. ואולי יאמר לפי הדרך הראשון. ידעתי כי קודם התפלה תיראון לפי שהפשתה והשעורה נוכתה והחטה והכוסמת וכו'. ואתם רוצים שאתפלל מיד שלא ירד ברד וישחיתכם. וזהו שאמר וירא פרעה כי חדל הברד והמטר בתפלה. ולכן ויחזק לב פרעה. ובמדרש אמרו והחטה והכוסמת לא נוכו. לפי שהחטה נמשלה לישראל שנאמר בטנך ערימת חטים. והכוסמת נמשלו לכהנים שנאמר כסום יכסמו את ראשיהם. ולמה לא נוכו כי אפלות בגלות. והקב"ה עתיד להאיר אפלתם. שנאמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור יומם ואלהיך לתפארתך: