בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
צרור המור
וסיפר שהביאוהו למשה וירא את כל המלאכה והנה עשו אותה. בכלל ובפרט כי רוח ה' מלאם. ויברך אותם משה על ישרות העבודה. ואם נצטווה להקים את המשכן ולתת כל כלי וכלי אל מקומו. ואמר באחד לחדש הראשון תקים את המשכן. להורות על זריזותם. שבששה חדשים נעשתה כל המלאכה. כי בחדש הג' באו מדבר סיני ונתנה התורה בו' לחדש. ומיד עלה משה להר ג' פעמים ועמד שם ק"כ יום שהם ד' חדשים שלמים. ומשנצטוה לעשות המשכן עד שנעשה נשארו ו' חדשים. ובחדש הראשון בשנה הב' בא' לחדש הוקם המשכן למעלה ולמטה כמו שפירשתי. וכן אמר הוקם המשכן מעצמו. כי הדברים הקדושים מעצמם נעשים. ומה שאמר ויקם משה את המשכן. ששם ידו עליהם ומיד נעשים. כמו שהזכרתי ברבי חנינא ששם אצבעו עם המלאכים. ובזה ויכל משה את המלאכה. כי הוא המתחיל והוא הגומר. כאילו הכל נעשה בהקמה זו. לפי שהכל הולך אחר החיתום. ולפי שהתכלית היה להשרות השכינה. סמך מיד ויכס הענן את אהל מועד כי זה שמו האמיתי שהוא בית ועד לשכינה. ובזה וכבוד ה' מלא את המשכן. זה רמז למה שאמר מלא כל הארץ כבודו כי המשכן רמז לזה העולם. ולפי שהוא רמז ג"כ לעולם העליון. אמר ג"כ וכבוד ה' מלא את המשכן של מעלה. כאלו עד כאן השכינה לא היתה מתישבת בעליונים. לפי שעיקר שכינה בתחתונים היתה כמאמר רבי שמעון. וחזר לומר וכבוד ה' מלא את המשכן. כנגד משכן של מטה: