Quotation_auto על תהילים 101:7

ואמר ויקומו משם האנשים. לרמוז כי לפי שצחקה שרה וכחשה ואמרה שקר. לא רצו להתעכב שם המלאכים במקום השקר כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיניו. וזהו ויקומו משם. ולא אמר ויקומו האנשים. אלא ויקומו משם האנשים. וישקיפו על פני סדום מקום השקר להחריבו. ואברהם הולך עמם לשלחם. לפי שהוא החזיק באמת:

ועוד רמזו בזה המאמר באומרם. כתיב במעשה בראשית ויכולו וכתיב במשכן ותכל. להורות כי כמו שבפרשת ויכלו השמים רמוזים כל ג' עולמות. עולם המלאכים. ועולם הגלגלים. ועולם התחתונים. ולכן כתב ג' פעמים ביום השביעי כמו שכתבתי שם. כן במעשה המשכן רמוזים כל הג' עולמות. עולם העליון הוא כנגד לפני לפנים. ששם הארון והכרובים שהם פורשי כנפים למעלה. כמו שכתוב במלאכים שש כנפים לאחד. עולם האמצעי הוא עולם הגלגלים. כנגדו היה השלחן והמנורה שהם כנגד ד' המאורות שמש וירח וככבים והשמים יריקו טל ומטר. להוציא לחם ולערוך שלחן בלחם הפנים. וזהו והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים. עולם התחתונים הוא עולם ההויה וההפסד. כנגדו היה מזבח העולה ששם שוחטים ומקריבים הקרבנות. ולכן תמצא שהיה מקומו פתח אוהל מועד. דכתיב ואת מזבח העולה שם פתח המשכן אהל מועד. והכיור היה שם בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה. כי זה רמז לזה העולם שצריך האדם לרחוץ בו מטומאתו. לפי שהוא עולם המעשה. וכתיב רחצו הזכו והסירו רוע מעלליכם. בענין שיהיו מוכנים לבא אל עולם העליון. וז"ש שם בבואם אל אוהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו. ואם לא ירחצו בזה העולם שוב לא יאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים בזה העולם שוב לא יכון לנגד עיני. כי מי שלא טרח בע"ש לא יאכל בשבת. ולכן כמו שכתוב שם ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. שהוא רמז לכל ג' עולמות. כן אמר במשכן ותכל כל עבודת משכן אהל מועד. שזה רמז לכל הג' עולמות. ולכן אמר ה' אהבתי מעון ביתך. משום ששקול כנגד משכן כבודך. ומשכן כבודו הם כל הג' עולמות. כי פעמים נמצא בעולם העליון. ופעמים בעולם הגלגלים. ופעמים מלא כל הארץ כבודו. כמו שרמזתי בפ' בראשית על מלת בצלמו. ולכן בזאת הפ' כלולים כל אלו הדברים. ארון וכפרת וכרובים. שהם כנגד עולם העליון. ואח"כ שולחן ומנורה. כנגד עולם אמצעי. ואחר כך מזבח העולה. כנגד עולם התחתון. שהיה פתח משכן אהל מועד. ואח"כ חצר המשכן. שהוא כמו התחלה ליכנס למשכן: