Quotation_auto על תהילים 104:20

וסמך לכאן כי תצא מחנה על אויביך. לפי שהזכיר למעלה לא תתעב אדומי. והוא נקרא אויבינו. כאומרו האויב תמו חרבות לנצח. ואנו מצוים לעשות עמו מלחמה כאומרו מלחמה לה' בעמלק. לזה אמר כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. בענין שלא תפול בידו. ולכן צוה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור. ויצא אל מחוץ למחנה וכן ויתד תהיה לך וגו'. בענין שלא יאמרו כי אחר שהיה שעת מלחמה שאין צריכין טהרה. כי יש לך לידע כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגומר. ולכן ראוי שיהיה מחניך קדוש. ולפי דרכנו שפירשנו כל הפרשה על ענין יצר הרע. יהיה כי תצא מחנה על אויביך כנגד יצר הרע וכחותיו שהם אויבים לנו. ולכן צריך אדם להשמר ולהשקט מכל דבר רע. כאומרם רז"ל שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. וזה שאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. לפי שהולך אחר תאות יצרו הרע. ולכן ויצא אל מחוץ למחנה למטה. ולא יבא אל תוך המחנה למעלה. ומה תיקון לזה שיעסקו בתורה. וזה שאמר והיה לפנות ערב ירחץ במים שהם מי תורה. ואמר לפנות ערב כשיתקרר מרתיחת יצרו. ובזה כבוא השמש בעת פטירתו מן העולם. יבא אל תוך המחנה הוא מחנה שכינה. ויד תהיה לך מחוץ למחנה. הרמז בזה כי בעבור חטאתו יענש במקום מוכן לקבל העונש. וזהו ויד כמו מקום. באופן שילך נע ונד מחוץ למחנה. שהוא חוץ לפרגוד. וזהו ויצאת שמה חוץ. אבל יש לך לידע שאחר שעסק בתורה. יש לך יתד תקועה במקום נאמן. ואע"פ שתלך מחוץ למחנה לקבל עונשך. מיד תשוב לקדמותך. וחפרת בה. ביתד התורה. ושבת וכסית את צאתך. ואת ערותך. וכמו שאמרו למה נמשלה התורה למים מה המים מכסים ערותו של אדם אף התורה מכסה ערותו של אדם. וזהו ושבת וכסית את צאתך. ולכן התחזק והחזק מלחמתך עם אויביך. הוא הצר הצורר תמיד אותך. אחר שה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך. ולכן והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר. שליצר הרע ושב מאחריך. ובזה אין אנו מורים פנים בתורה שלא כהלכה. כי מקום הניחו לנו אבותינו להתגדר בהם. וכיוצא בזה אמרו במציעא תשת חשך ויהי לילה זה העולם הזה שדומה ללילה וכו'. תזרח השמש יאספון [אלו] הצדיקים. ואל מעונתם ירבצון שכל צדיק וצדיק יש לו מדור בפני עצמו וכו'. ומלבד זה מצאתי בזוהר בפרשה זו שאמרו והיה מחניך קדוש. אלו שייפין דגופא. כלומר אלו איבריו של אדם. שנראה שמפרש מחניך על הגוף. על דרך עיר קטנה וכו':

ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר מגיד משנתנה רשות למלאך אינו מבחין בין צדיק לרשע. שנאמר לך עמי בא בחדריך וגו' ללמדך שתהא נכנס בכי טוב ויוצא בכי טוב. וכן אתה מוצא שהיו אבות והנביאים נוהגין בדרך ארץ שנאמר וישכם אברהם בבקר וישכם יעקב בבקר וישכם משה בבקר וישכם שמואל לקראת שאול בבקר. והרי דברים קל וחומר ומה אם אבות והנביאים שהלכו לעשות רצון של מי שאמר והיה העולם נהגו בדרך ארץ על אחת כמה וכמה שאר כל אדם. וכן הוא אומר תשת חשך ויהי לילה וגו' הכפירים שואגים לטרף וגו' תתן להם ילקוטון. ואומר תזרח השמש יאספון מכאן ואילך יצא אדם לפעלו ואומר מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית: