Quotation_auto על תהילים 105:28

ויפתח נח את חלון הדא מסייעתא לההוא דאמר ר' אבא בר כהנא חלון וישלח את העורב הדא הוא דכתיב שלח חשך ויחשיך. ויצא יצא ושוב התחיל משיבו תשובה מכל בהמה ועוף שיש כאן אי אתה משלח אלא לי א"ל מה צורך לעולם בך לא לאכילה ולא לקרבן א"ל הקב"ה קבלהו שעתיד העולם ליצטרך לו א"ל אימתי א"ל עד יבשת המים עתיד צדיק אחד לעמוד וליבש את העולם הדא הוא דכתיב והעורבים מביאים לו לחם. אמר ר"ל תשובה נצחת השיבהו עורב לנח א"ל רבך שנאני ואתה שנאתני רבך שנאני מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה ואתה שנאתני הנחת מין שבעה ושגרת מין שנים אלמלי פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא העולם חסר בריה אחת או שמא לאשתי אתה צריך א"ל רשע במותר לי נאסר לי בנאסר לי לא כל שכן. מנלן דנאסר לו דכתיב ובאת אל התבה אתה ובניך מכאן שנאסרו בתשמיש המטה. תנו רבנן שלשה שמשו בתיבה וכולן לקו ואלו הן חם וכלב ועורב כלב נקשר עורב רק חם לקה בעורו ויצא ממנו כוש דכתיב ובני חם כוש ומצרים. וישלח את העורב לידע מה בעולם והלך ומצא נבלת אדם מושלכת בראשי ההרים וישב לו על מאכלו ולא השיב שליחותו ושלח את היונה והשיבה את שליחותו מכאן אמרו השולח דברים ביד טמא כשולח ביד כסיל והשולח דברים ביד טהור כציר נאמן לשולחיו. וישלח את היונה מאתו מכאן שדירתן של עופות טהורות אצל צדיקים. והנה עלה זית טרף בפיה אמרה יונה לפני הקב"ה רבונו של עולם יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ומסורים ביד אדם ומאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא שנאמר הטריפני לחם חקי:

ויפתח נח את חלון הדא מסייעתא לההוא דאמר ר' אבא בר כהנא חלון וישלח את העורב הדא הוא דכתיב שלח חשך ויחשיך. ויצא יצא ושוב התחיל משיבו תשובה מכל בהמה ועוף שיש כאן אי אתה משלח אלא לי א"ל מה צורך לעולם בך לא לאכילה ולא לקרבן א"ל הקב"ה קבלהו שעתיד העולם ליצטרך לו א"ל אימתי א"ל עד יבשת המים עתיד צדיק אחד לעמוד וליבש את העולם הדא הוא דכתיב והעורבים מביאים לו לחם. אמר ר"ל תשובה נצחת השיבהו עורב לנח א"ל רבך שנאני ואתה שנאתני רבך שנאני מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה ואתה שנאתני הנחת מין שבעה ושגרת מין שנים אלמלי פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא העולם חסר בריה אחת או שמא לאשתי אתה צריך א"ל רשע במותר לי נאסר לי בנאסר לי לא כל שכן. מנלן דנאסר לו דכתיב ובאת אל התבה אתה ובניך מכאן שנאסרו בתשמיש המטה. תנו רבנן שלשה שמשו בתיבה וכולן לקו ואלו הן חם וכלב ועורב כלב נקשר עורב רק חם לקה בעורו ויצא ממנו כוש דכתיב ובני חם כוש ומצרים. וישלח את העורב לידע מה בעולם והלך ומצא נבלת אדם מושלכת בראשי ההרים וישב לו על מאכלו ולא השיב שליחותו ושלח את היונה והשיבה את שליחותו מכאן אמרו השולח דברים ביד טמא כשולח ביד כסיל והשולח דברים ביד טהור כציר נאמן לשולחיו. וישלח את היונה מאתו מכאן שדירתן של עופות טהורות אצל צדיקים. והנה עלה זית טרף בפיה אמרה יונה לפני הקב"ה רבונו של עולם יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ומסורים ביד אדם ומאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא שנאמר הטריפני לחם חקי:

ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים זה שאמר הכתוב שלח חושך ויחשיך חשך ששלח הקב"ה על המצריים היה קשה הרבה, רבי אחא אמר שלא קבלו מרותו של הקב"ה עליהם, רבי אחא אמר מהו לא מרו את דברו על שהמירו דברו של הקב"ה, שלח חשך ויחשיך אמר הקב"ה למלאכי השרת ראויין הן המצריים ללקות בחושך מיד הסכימו כולם כאחד ולא המירו, מהו שלח חשך ויחשיך, למה הדבר דומה למלך שסרח עבדו עליו ואמר לאחד לך והכה אותו חמשים והלך והכה אותו מאה כך שלח הקב"ה חושך על מצרים ונתוסף החושך הוי שלח חשך ויחשיך, מהיכן היה אותו חושך רבי יהודה ורבי נחמיא [ר' יהודה אומר מחושך של מעלה ור' נחמיה] אומר מחושך של גיהנם ר' יהודה בר רב אומר במה הרשעים מתכסין בשאול בחושך, חזקיה אומר הגיגית הזו במה מכסין אותה בכלי חרס מנה ובא כשהם שהיא של חרס כך מכסין אותה בכלי חרס כך הרשעים מה כתיב בהן והיה במחשך מעשיהם לפיכך הקב"ה מכסה עליהם את התהום שהוא חושך שנאמר וחשך על פני תהום, וכמה עביו של אותו החושך [רבותינו אמרו עבה כדינר] קורדינא [שנאמר] וימש חושך [שהיה בו ממש], שבעה ימים של חושך היה על מצרים שלשה ימים הראשונים מי שהיה יושב ומבקש לעמוד עומד ומי שהיה עומד אם היה מבקש לישב יושב ועוד שלשה ימים אחרים מי שהיה יושב לא היה יכול לעמוד ומי שעומד לא היה יכול לישב, ואיזה יום שביעי זה יום שביעי של ים שנאמר ויהי הענן והחשך היה הענן [מחשיך] למצרים ומאיר לישראל דכתיב ולכל בני ישראל היה אור במושבותם והיו ישראל נכנסין לבתיהן של מצריים ורואין כל מה שיש להן ובשעה שאמר להן הקב"ה ושאלה אשה משכנתה היו ישראל נכנסין אצלם ואומרים להם השאילני אותו הכלי שיש לך והוא אומר אין לי ואומר לו אני יודע שיש לך והרי הוא בתוך התיבה שלך הרי הוא במקום פלוני ראיתי אותו בידך והיה משאילו אותו הכלי ומהיכן היו ישראל יודעין אלא באותן ימי החושך וממכת חושך וממכת דם העשירו ישראל, ויהי חשך אפלה למצרים ולישראל היה אור במושבותם וכשרדפו מצריים מה כתיב ויהי הענן והחשך אם ענן למה חושך אם חושך למה ענן דו פרצופין היו אור לישראל וחושך למצרים, וכן כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, גם אתה תתן בידנו (כתוב ברמז צ"ב):