Quotation_auto על תהילים 116:16

דבר אחר ויהי לי שור וחמור שור זה יוסף דכתיב בכור שורו הדר לו חמור זה יששכר דכתיב יששכר חמור גרם ובן בנו של יוסף עומד לכלות את עמלק דכתיב ויחלוש יהושע וגו' ובניו של יששכר יודעים מה הקב"ה עושה בעולמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. וצאן אלו ישראל שנאמר ואתן צאני. ועבד זה דוד שנאמר אני עבדך בן אמתך. ושפחה זה אביגיל שנאמר הנה אמתך לשפחה. באותה שעה הלכו אותן שלוחים וראו את עשו שהיו עמו גבורים מזויינים. וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו את נוהג בו כאח והוא נוהג בך כעשו. וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו ריש לקיש אמר עמו כעמו מה הוא עשוי על ארבע מאות איש כך כל אחד מהם עשוי על ארבע מאות איש. עמו רבי שמואל בר נחמן אמר ארבע מאות [קושרי] כתרים היו עמו ויש אומרים ארבע מאות איפרכין היו עמו. רבי ינאי אומר ארבע מאות ראשי גייסות היו עמו. רבי לוי אמר הלך ונטל אגרמי ממצרים אמר אי יכילית ליה טבות ואי לא אנא אמר ליה אייתי מכסא מיגו כן אנא קאים עליה וקטל יתיה כיון שאמרו לו ליעקב כל אותה גדולה היה מתירא ממנו והיה מחלק את בניו ואת נשיו לשני מחנות שנאמר ויירא יעקב מאד ויצר לו. באותה שעה עמד יעקב בתפלה לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם כתבת בתורתך ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ואם יבוא רשע זה ויאבד בני ואת אמם כאחת ספר תורה שאתה עתיד ליתן בהר סיני מי יקראנו בבקשה ממך הצילני מידו שלא יבוא ויכני אם על בנים שנאמר הצילני נא. מה עשה מיד שלח לו דורון לסמות את עיניו שנאמר כי השחד יעור עיני חכמים ואין חכמים אלא אדום שנאמר והאבדתי חכמים מאדום :

ה' אלהים. כל מקום שנאמר ה' מדת רחמים שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון. כל מקום שנאמר אלהים זו מדת הדין שנאמר עד האלהים יבא דבר שניהם. ואומר אלהים לא תקלל. אתה החלות (ג) אתה התרת לי נדרי, בשעה שאמרת לי לך הוצא את עמי בני ישראל מארץ מצרים, אמרתי לפיך איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנאמר ויואל משה לשבת את האיש ואין הואלה אלא לשון שבועה שנאמר ויואל שאול וגו', ד"א אתה החלות אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל שנאמר ויואל שאול וגו', ד"א אתה החלות אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל שנאמר הרך ממני וכי משה היה תפוש (בקדש) [בהקב"ה] [אלא כך אמר לפניו רבש"ע אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך] עמדתי והתפללתי עליהם ושמעת תפלתי וסלחת לעונם הייתי סבור שאני עמהם בתפלה והם לא התפפו עלי, והלא דברים ק"ו אם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת, תפלת הרבים על היחיד על אחת כמה וכמה. להראות את עבדך יש שקראו עצמן עבדים והקב"ה קראן עבדים. ויש שקראו עצמן עבדים והקב"ה לא קראן עבדים. ויש שלא קראו עצמם עבדים והקב"ה קראן עבדים, אברהם קרא עצמו עבד שנאמר אל נא תעבור מעל עבדך והקב"ה קראו עבד שנאמר בעבור אברהם עבדי. יעקב קרא עצמו עבד שנאמר קטנתי מכל החסדים [ומכל האמת אשר עשית את עבדך] והקב"ה קראו עבד שנאמר עבדי יעקב. משה קרא עצמו עבד שנאמר להראות את עבדך והקב"ה קראו עבד שנאמר משה עבד ה'. דוד קרא עצמו עבד שנאמר אני עבדך בן אמתך והקב"ה קראו עבד שנאמר למען דוד עבדי, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. ישעיה קרא עצמו עבד שנאמר יוצרי מבטן לעבד לו והקב"ה קראו עבד שנאמר כאשר הלך עבדי ישעיהו. שמואל קרא עצמו עבד שנאמר דבר כי שומע עבדך והקב"ה לא קראו עבד. שמשון קרא עצמו עבד שנאמר אתה נתת ביד עבדך התשועה והקב"ה לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד שנאמר ונתת לעבדך לב שומע והקב"ה לא קראו עבד. איוב לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנאמר וימת יהושע בן נון עבד ה'. כלב לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנמר ועבדי כלב. אליקים לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנארמ לעבדי לאליקים. זרובבל לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנאמר זרובבל בן שאלתיאל עבדי. דניאל לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנאמר דניאל עבדא דאלהא עלאה. חנניה מישאל ועזריה לא קראו עצמן עבדים והקב"ה קראן עבדים שנאמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא. נביאים הראשונים לא קראו עצמן עבדים והקב"ה קראן עבדים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים: