Quotation_auto על תהילים 118:11

ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא. ממדת רחמים למדת הדין בתוך מצרים. ובזאת היציאה ומת כל בכור בארץ מצרים. מן הגדול עד הקטן. אבל השם לא יצא בתוך מצרים כמו שאמרנו לפי שהם טמאים. ואפילו מלאך לא עבר שם. כאמרם אני ולא מלאך. אלא היה הענין כמו שכתבו בזוהר שהשם לא יצא ולא עבר. אלא ממכון שבתו השגיח במדת דינו להכות כל בכור. ואולי לזה רמזו הכה כל בכור למעלה. שזה רמז על שר מצרים. ואחר שהש"י הפילו והרגו מלמעלה. מיד נופלים מלכי מצרים של מטה. כאומרם יפקוד ה' על צבא המרום במרום. ואחר כך על מלכי האדמה. ולכן תמצא שהוזכר יציאת מצרים בתורה כמה פעמים. ולא הוזכר מפלת סנחריב. לפי שבכאן עשה השם משפט בבכורות של מעלה. וכרת כל הערלות והקליפות של מצרים. ובפרט ארבעה בכורות הרמוזים בפרשה זו. והם ומת כל בכור בארץ מצרים אחד. מבכור פרעה ב'. עד בכור השפחה ג'. וכל בכור בהמה ד'. ואחר שנכרתו אלו הד' ערלות וד' קליפות וד' בכורות של מעלה. נכרתו הבכורות של מטה. וכנגד זה כתב למעלה ד' לשונות של גאולה. והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. וכנגדם אנו עושים ד' כוסות בליל פסח. וכנגד אלו הד' אמר דהע"ה כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם א'. סבוני גם סבבוני ב'. סבוני כדבורים ג'. דחה דחיתני לנפול ד':