Quotation_auto על תהילים 119:37

והיה כי יביאך ה'. בזאת הפרשה פירש דין קדוש הבכורות שאמר בפרשת קדש לי. ואמר אל ארץ הכנעני לבד. כי הוא כלל לכל ז' עממין. ובמדרש אמר שזכה הכנעני להקרא ארץ כנען על שמו. ולא על שם הפריזי או החוי. לפי שבשעה שראו שהיו באים ישראל עליהם. הכנעני פנה מאיליו כדי שיכנסו בה ישראל בלי מערער. אמר הקב"ה בשכר זה אני אתן לכם ארץ כארצכם זו אפריק"ה. ועוד שתזכה להקרא על שמך ארץ כנען ולא ארץ חתי או אמורי. ולפי שענין יציאת מצרים הוא דבר גדול. ואין צריך שיסור מנגד עינינו. אמר והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך. כנגד הלב והעינים. לפי שהם תרי סרסורי עבירה. וצריך עול תפילין לכוף אותם ולהדריכם בדרך ישרה. כאומרו העבר עיני מראות שוא. ובמה בדרכיך חייני. ומלת טטפת י"א שהיא מן הטף אל דרום ענין דיבוק. ואינו נופל יפה על בין עיניך. ואחרים אומרים מן השמים נטפו. ואם בדמעות זו ההזלה. באי זה ענין תפול בין עיניך. ואולי הוא אומר על השפע היורד מלמעלה על עניני בני האדם. כי עין בעין יראו בשבילם השגחת השם יתברך ושפעו. וי"א שהמלה הזאת היא מצרית בספר העבודה המצרית בחלק העשירי בתוארי הזקנה תמצאנה. כי המראות שישימו האנשים בין עיניהם לראות בטוב נקראים שם טו אטף גם טטף ליחיד וטטפת ושרש שלשתם שוה. והשם יתברך צוה לזכור הדברים האלו ושלא ימושו מפינו וכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך. ע"כ אמר והיו לאות שלא ימוש מידך. ולטטפות ולמראות מאירות תמידיות בין עיניך. לראות תמיד פלאות אלהינו. ומן הראיה תבא לידי זכירה. לכן אמר בראשונה במקום טטפת זכרון בין עיניך. והוא מלה מפורסמת מוכנת לכל ישראל אז שהם יוצאי מצרים. והמלה היא מצרית והם מבינים אותה מצד ההרגל. וטטפות הם המראות ולהם ג' סגולות. מחזיקים הראות החלוש. שומרים הראות החזק. מעבים ומגדילים הדברים הדקים אצל הראות עד שיתראו יותר גדולים ממה שהם. כן הפלאים האלהיים הם מחזיקים ראות הנפש החלושה באמונה. ושומרים החזקה בכח אמונתה. מגדילים ומבינים ומביאים אותה לראות בטוב ה' בארץ החיים. לכן צוה אלהינו לשמור ולזכות ולעשות הענינים האלה כולם. ולהיותם על ידנו לעשותם תמיד ולטוטפות בין עינינו. כדי שלא ימושו מלבינו ומפינו. וכמו שכתוב השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו':

וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי. הספק בכאן מבואר איך שם ספק בדברי השם. ורבו הפירושים. ורבותינו זכרונם לברכה תירצו ואמרו במקום אחר. כי אסור לנסות את השם חוץ מבמעשרות שכתב בפי' הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת. ונראה כי בזאת תירצו זה הספק ביעקב. וכן אמרו שאסור לנסות את השם שנא' לא תנסו את ה' אלהיכם. והנסיון כמו שעשו במסה שאמרו היש ה' בקרבנו אם אין כי הנסיון הוא אין. ולא כמו שאמר יעקב אם יהיה אלהים עמדי. ואם כן איך נסה יעקב את השם. לזה אמרו בכל אסור לנסות חוץ מבמעשרות שאמר בהם ובחנוני נא בזאת. והנסיון הוא אין ולא. וזהו אם לא אפתח לכם. והיה ראוי שיאמר ואני אפתח לכם. אבל אמר ובחנוני נא בזאת. והבחינה והנסיון הוא שתוכלו לומר אם לא כמו שאמר יעקב אם יהיה אלהים עמדי. וזהו אם לא ואז אני אפתח לכם. וזה ההיתר מאין מצאו הנביא מיעקב שאמר במעשרות אם יהיה אלהים עמדי וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ולכן אתם עשו כמוהו והביאו את כל המעשר ובחנוני נא בזאת אם לא. אם תתן לי אתן מעשר ואם לא מהיכן אתן מעשר מן הגורן או מן היקב. ולכן תמצא שאמר יעקב ראש לנודרים שנאמר וידר יעקב נדר מהו לאמר. לאמר וללמד לכל בני עולם כשיהיו בצרה לא יאמרו מקרה הוא היה לנו. או שיקללו במלכם אגב צעריהו כמוזכר בתעניות ביאשיהו דכתיב ביה ויורו המורים והוה רחיש בשפותיה. וגחין עליה ירמיהו דילמא אגב צעריה אומר מילתא כלפי שמיא. שמע דהוה אמר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי. ומה יש להם לעשות שיזכרו וישובו אל ה' ויאמר ה' הצדיק וידרו נדרים לשיצילם השם. אחר שהוא הגורם בעונותיהם. ולכן שמו ליעקב ראש לנודרים. אחר שתכליתו לא היה אלא ללמד בני יהודה לשוב אל ה'. וזהו לאמר לאחרים. וכן נראה שתירצו רז"ל באופן אחר כאומרם אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה. ואין דרך אלא ע"ז שנאמר הנשבעים באשמת שומרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע. ואין דרך אלא ניאוף שנאמר כן דרך אשה מנאפת. ואין דרך אלא לשון הרע שנאמר וישמע את דברי בני לבן. וכתיב שם וישם דרך שלשת ימים. ואין דרך אלא שפיכות דמים שנא' דרך ירצחו שכמה. והרצון בזה כי יעקב לא שם ספק בדברי השם יתברך. כי יודע היה שכולם אמת. אבל ביקש מהשם יתברך שיצילהו משפיכות דמים ומלשון הרע ומגילוי עריות. לפי שאלו דברים שהם ביד השם לתת סיוע והכנה לאדם להעבירו מראות הדברים הבלתי ראויים. כאומרו העבר עיני מראות שוא. וכן אמר דרך שקר הסר ממני וכן רבים. ואמר כי אם השם יסייעהו באלו הדברים. להוציא מרשת רגליו יהיה סבה שישלים השם דברו הטוב אשר דבר עליו ואז יוכל להשלים נדרו. ולפי שהשם ית' השלים דבר עבדו והוא איחר נדרו שאמר אם יהיה אלהים שנכשל באלו הדברים כולם. ע"ז הסירו את אלהי הנכר. שפיכות דמים וגילוי עריות משכם. ובמדרש הזוהר תירצו באופן אחר איך אמר אם יהיה אלהים עמדי. אמר יעקב לפי שהיה חלום והחלומות מהם אמת ומהם שקר. אם יהיה אמת כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך: