תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על תהילים 119:72

ילקוט שמעוני על התורה

דבר אחר יערוף כמטר היה רבי סימאי אומר לא נאמרו ארבע רוחות הללו אלא כנגד ארבע רוחות השמים. צפונית בימות החמה יפה ובימות הגשמים קשה, דרומית בימות החמה קשה ובימות הגשמים יפה, מזרחית לעולם יפה, מערבית לעולם קשה, צפונית יפה (לזיתים) [לחיטים] בשעה שמכניסין שליש וקשה (לחיטים) [לזיתים] בשעה שחונטים, וכן היה רבי סימאי אומר כל הבריות שנבראו מן השמים נפשן וגופן מן השמים וכל הבריות שנבראו מן הארץ נפשן וגופן מן הארץ חוץ מן האדם הזה שנפשו מן השמים וגופו מן הארץ, לפיכך עשה אדם תורה ועשה רצון אביו שבשמים הרי הוא כבריות שלמעלן שנאמר אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כלכם, לא עשה תורה ולא רצון אביו שבשמים [הרי הוא כבריות של מטן שנאמר] אכן כאדם תמותון, כך היה ר' סימאי אומר אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש שנאמר יקרא אל השמים מעל זו נשמה, ואל הארץ לדין עמו (מי) לדיין עמו, ומנין שאין מדבר אלא בתחיית המתים שנאמר מארבע רוחות בואי הרוח. יערף כמטר לקחי בשעה שעלה משה למרום עמדו המלאכים להרגו, א"ל בשביל שני דברים שנתנו לי מן השמים אתם רוצים להרגני הניחוהו, משל למה"ד לסוחר גדול המהלך במקום סכנה תפשוהו ליסטים להרגו, א"ל בשביל חמשה מנה (שידעו) [שיש לי] עמי אתם רוצים להרגני (הניחוהו ולא הרגו אותו), ולא היו יודעין שיש בידו אבנים טובות ומרגליות (שאין להם דמים) אמרו זה לזה מה בצע לנו בהריגתו אין בידו כלום הניחוהו, כשנכנס לעיר התחיל למכור אבנים טובות ומרגליות, אמרו [לו הלסטים] אתמול אמרת לנואין עמי אלא חמשה מנה ועכשיו אתה מוכר אבנים טובות ומרגליות, אמר להם כשאמרתי לכם כך הייתי במקום סכנה. אף משה אמר למלאכים שני דברים יש בידי ומתנה גדולה היתה בידו שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם. ואומר אמרות ה' אמרות טהורות וגו', ודוד אמר טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, ואמר הנחמדים מזהב ומפז רב, אמרו ישראל למשה אשריך שלקחת מתנות, אמר להם אלולא שאמרתי שהן שני דברים הייתי נשרף מאשם והתורה הצילתני מידם שנאמר יערוף כמטר ואין יערוף אלא הריגה שנאמר וערפו שם את העגלה, ואין לקח אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי וגו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא