Quotation_auto על תהילים 130:4

ביום הראשון זה חמשה עשר ואת אמרת ביום הראשון. רבי מני דשאב ורבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי משל למדינה שהיתה חייבת ליפס למלך והלך המלך לגבותה. יצאו בתוך חמשה עשר מיל גדולי המדינה וקראתו וקילסו אותו. והתיר המלך שליש מדימיסיא שלהן. בתוך חמשה מיל יצאן פטרופלי המדינה וקילסו אותו והתיר להם שליש מדימוסיא שלהן. וכיון שנכנס המלך למדינה יצאו כל בני המדינה לקראתו וקילסו אותו וא"ל מלכא מה דאזל אזל מכאן ולהלן חושבנא. כך באין ישראל בראש השנה ועושין תשובה. והקדוש ברוך הוא מתיר להם שליש של עונותיהם. באין עשרת ימי תשובה ומתענין הכשרים והקדוש ברוך הוא מתיר להן רוב עונותיהן. כיון שבא יום הכפורים וכל ישראל מתענין הקדוש ברוך הוא סולח לכל עונותיהן. אמר רבי כתיב כי עמך הסליחה למען תורא הסליחה מופקדת אצלך מראש השנה. וכל כך למה. למען תורא ליתן אימתך על הבריות. מיהכ"פ עד החג כל ישראל עסוקין במצות זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו וביום טוב הראשון של חג הם נוטלין לולביהן ואתרוגיהן בידיהן. ומקלסין להקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא אומר להן כבר מחלתי לכם על מה שעבר מכאן ואילך חשבו עונותיכם [לפניכם]. לפיכך אמר ביום הראשון ראשון לחשבון עונות מיום הראשון של מועד ואילך. ביום הראשון ביום ולא בלילה. ביום הראשון ואפילו בשבת. אין דוחין את השבת אלא יום הראשון של חג בלבד. פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה זה אתרוג. בן עזאי אומר הדר זה הדר באילנו משנה לשנה תירגם עקילס הדר [הידור] שהוא דר על פני המים. כפות תמרים ר' טרפון אומר כפות ולא פרוד שאם היה פוד יכפתנו. וענף אץ עבות עץ שענף עצו דומה לקליעה זה הדם. וערבי נחל אין לי אלא של נחל של בקעה ושל הרים מנין. תלמוד לומר וערבי נחל. (ב' ערבות) אבא שאול אומר וערבי שתים ערבה ללולב וערבה למקדש. רבי ישמאל אומר פרי עץ הדר אחד וכפות תמרים אחד וענף עץ עבות שלשה וערבי נחל שתי דליות ואחת שאינה קטומה. רבי טרפון אומר אפילו שלשה קטומין, רבי עקיבא אומר פרי עץ הדר זה הקדוש ברוך הוא דכתיב ביה הוד והדר לבושת. כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא דכתיב [ביה] צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא דכתיב ביה והוא עומד בין ההדסים וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא דכתיב ביה סולו לרוכב בערבות.