Quotation_auto על תהילים 140:9

ויבוא עמלק כתיב אל תתן ה' מאויי רשע בוא וראה מה בין כחן של יוצאי מצרים לזרעו של עשו, יוצאי מצרים נתקבצו וישבו מצוה אחת היתה בידם שהיו מלין במצרים את בניהם אמרו להם מצריים מפני מה אתם מלין אותם יהיו כבני מצרים ותקל עבודה קשה מכם. משיבין ישראל להם שמא שכחו אברהם יצחק ויעקב את אלהיהם שבשמים שישכחו בניהם אחריהם. אמרו להן מצרים מפני מה אתם מלין אותם ולאחר שעה אנו משליכים אותם ליאור. משיבין ישראל ואומרין להם נמול אותם ואחר כך עשו מה שאתם רוצים. אבל זרעו של עשו אינו כן אלא כל זמן שהיה יצחק קיים קיימו עליהם את המילה וכיון שמת בטלו את המילה. משלו למה הדבר דומה למלך שנתן כתרו לאוהבו אמר לו יהא זה מונח בראשך ובראש בניך לעולם הניחו אוהבו בראשו עד שעה שנכנס לבית עולמו. אחר כך אמר המלך אלך ואראה בן אוהבי מה אם יהיה מונח כתר אביו בראשו והלך מצאו שהוא מושלך באשפה הלך לאחוריו בקצף גדול שנאמר ה' בצאתך משעיר וגו' הרים נזלו מפני ה'. למה נדמו עשו הרשע ואליפז ועמלק בנו וירבעם בן נבט והמן האגגי ונבוכדנצר. לאחד שמצא כסות בדרך תפסה בידו והכניסה לתוך העיר והיה מכריז ואומר אבדה זו של מי נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו אמרו ראיתם את איש פלוני כמה צדיק הוא כמה חסיד הוא מיד עמדו ועשאוהו ראש וקצין עליהם בשנה בשתים בשלש עד שהחריב כל העיר כולה. לכך נדמו הרשעים בשכר שתי דמעות שהוריד עשו לפני אביו נתנו לו את הר שעיר שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם. בשכר ירבעם שהשיב דבר לפני המלך נתנו לו עשרת שבטים. בשכר מרודך שנהג כבוד לאבינו שבשמים יצא ממנו נבוכדנצר. בשכר אגג שהיה בוכה ומתחנן בשעה שהיה חבוש בבית האסורים אמר אוי לי שמא אבד זרעי מן העולם יצא ממנו המן. אליפז התימני אמר לעמלק בנו בשעה שאמר לו אבא מי יורש העולם הזה והעולם הבא אמר לו (שיאמר) בני ישראל יורשים העולם הזה והעולם הבא (אלא) צא וחפור להם בארות והתקן להם הדרכים אם תעשה כן ויהיה חלקך עם הפחותים שבהם ותבוא לעולם הבא. והוא לא עשה כן אלא יצא להחריב את העולם כולו שנאמר ויבוא עמלק וילחם אמר לו הקב"ה רשע אני יצרתיך לאחר שבעים לשונות ועכשיו תהא לי ראש לפורענות לכל יורדי גיהנם שנאמר ראשית גוים עמלק וגו' ואומר כי מחה אמחה וגו':