Quotation_auto על תהילים 145:18

ולפי שזאת המעלה באה לישראל מצד התורה והמצות. סמך מיד ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים לעשות כן בקרב הארץ וגומר. ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'. ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. שרמז בזה שאע"פ שהחכמה האמיתית היא השכל וידוע אותי. והיא החכמה האמיתית ולא בעשיית המצות יקראו חכמים ונבונים. עכ"ז הבטיחם כי בשמירת המצות ועשייתם. יקראו חכמים לעיני העמים אע"פ שאין זה כן. אבל כשרואים האומות לישראל שמקיימין המצות ויוצאים מעוטפים בטלית ואומרים שלש עשרה מדות ומורידים הגשם בעתו ועוצרים המגפה. אומרים כי בזה הם חכמים גדולים כולם בכלל. וזהו ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. וזה פלא גמור כי בכולם לא נמצא בהם אלא איש פרטי. וישראל גוי גדול כולם חכמים כולם נבונים כולם יודעים את התורה. באופן שבקיום המצות. השם קרוב אליהם ועונה אותם בתפלתם. וזהו כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. כמוזכר במדרש מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו'. וקרני החיות כנגד כולם והשם למעלה מכולם. והאדם מתפלל אחרי העמוד והשם מצוי שם. כדכתיב קרוב ה' לכל קוראיו. וכתיב מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו. אבל העולם הזה היא קרובה והיא רחוקה. סוף דבר (אף) [האם] יצעק אליו ולא יענה:

כתוב אחד אומר ישאת ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, כשישראל עושין רצונו של מקום ישא ה' פניו אליף וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום אשר לא ישא פנים. ישא ה' פניו יעביר כעסו ממך ויהפוך פניו אליך לא דומה שואל שלום חברו בתוך פניו כשואל מן הצדדין. ישא ה' פניו, בדברים שבינך לבינו, אשר לא ישא פנים, בדבר שבינך לבין חברך. כיוצא בו ונקה לא ינקה ינקה בדבר שבינו לבינך, אבל לא ינקה בדבר שבינך לבין חברך. ד"א עד שלא נתחתם גזר דין ישא ה' פניו אליך, משנתחתם גזר דין אשר לא ישא פנים. כתוב אחד אומר שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו וכתוב אחד אומר סכותה בענן לך מעבור תפלה, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו עד שלא נתחתם גזר דין קרוב ה' לכל קוראיו, משנתחתם גזר דין סכותה בענן לך. כתוב אחד אומר קרוב ה' לכל קוראיו וכתוב אחד אומר למה ה' תעמוד ברחוק, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, עד שלא נתחתם גזר דין קרוב ה' לכל קוראיו, משנתחתם גזר דין למה ה' תעמוד ברחוק. כתוב אחד אומר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב וכתוב אחד אומר וישקד ה' על הרעה, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, עד שלא נתחתם גזר דין מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, משתחתם וכו'. כתוב אחד אומר כבסי מרעה לבך ירושלים וכתוב אחד אומר כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך לפי, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, עד שלא נתחתם גזר דין כבסי מרעה, משנתחתם וכו'. כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים וכתוב אחד אור אם ישוב ולא ישוב, עד שלא נתחתם גזר דין שובו בנים שובבים, משנתחתם גזר דין אם ישוב ולא ישוב. כתוב אחד אומר דרשו ה' בהמצאו וכתוב אחד אומר אם ישוב ולא ישוב. כתוב אחד אומר דרשו ה' בהמצאו, משנתחתם גזר דין אם אדרש לכם. כתוב אחד אומר כי לא אחפוץ במות המת וכתוב אחד אומר כי חפץ ה' להמיתם, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, עד שלא נתחתם גזר דין כי לא אחפוץ במות המת, משנתחתם גזר דין כי חפץ ה' להמיתם. כתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים וכתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך, ישא ה' פניו אליך בעוה"ז, אשר לא ישא פנים לעוה"ב. ד"א ישא ה' פניו אליך יעביר כעסו ממך. דרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דרב אמי [וזמנין א"ל משמיה דרב אסי] אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים והלא אתה נושא פנים לישראל שנאמר ישא ה' פניו אליך, אמר להם [וכי] לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם ואכלת ושבעת וברכת, והן דקדקו על עצמן עד כזית עד כביצה: