פרשנות מצטטת על איוב א:טו

דרך ישר
בלי פחד שבא. בלי שתפחד מן השבי, כמו שאירע לבני איוב, שכשהיו אוכלים ושותים כתיב בהו (איוב א, טו) ותפול שבא ותקחם, ולשון בלי הוא על שם ותבער בם אש ה' (במדבר יא, א, ועי' איוב שם, טז) דבלי בגי' ב"ם: קציר. על שם חג המצות וחג השבועות שהם בעת קציר: בעת. על שם עתך (ישעיה לג, ו) זה סדר מועד (שבת לא.): מועד. הוא שם הסדר: אכול. אקציר קאי: ושתה בכוס יין ובשמאלך. בליל פסח שותים ד' כוסות של יין בהסבת שמאל: כמו יצחק. דכתיב ביה (בראשית כז, כה) ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת: בעת בציר תהא סועד. על שם המועדים הבאים בחדש תשרי שהוא בעת בציר: ויראה וימצא אלהים לך. כי כן צוה ושמחת בחגך (דברים טז, יד):
פירוש זה הוא הדור בלבושו. והחכם עיניו בראשו:

נחה ארם. וכן ותערוך ישראל (ש"א יז כא), ותפול שבא (איוב א' טו) :

או אמר אהרן אחיך. במדרש א"ר לוי בכאן מבשרו שבית א' יעמוד ת"י שנה מנין בזא"ת מי הכריחו לרש"י להבית לפשט זה לפי שהוקשה לוג"כ קושיית אחרי שהוא מופלג מכאן שרמז לו רמז על הפלגת בית ראשון ומה שהראה לו בית ראשון לפי שחטא נדב ואביהוא הוא עגל ואמר (סנהדרין קכ) בחלק לסוף כ"ד דורות נגבה חוב זה כמ"ש (יחזקאל ט) קרבו פקודות העיר ב' פקודות פקודות העגל לכן הראה לו עתה הנה זכות מיתת ש"ני ב"ני א"הרן גרמה שהקב"ה האריך אפו (איוב א) ותפול שב"א ותקחם ר"ת ש"ני ב"ני א"הרן דמתרגמינן לילית חייבתא כי שם הרגיעה לילית בשעת חרבן ומצאה מנות ואז (איכה א) שחקה על משבתיה ונקמה נקמת שרה אמנו שאמרה (בראשית כא) גרש את האמה הזאת ואת בנה (שם כג) ותמת ש"רה ב"קרית א"רבע לכן הראה לאהרן בזא"ת חשבון ת"י שנה שאז נגבה חוב הנשאר ועד אותו זמן לא יגבה הקב"ה חובו ונתן טעם לדבר למה כ"ד דורות לזה השיב בפר בן בקר זה אברהם איל זה יצחק שני שעירים זה יעקב כי כ"ד שערים אינון לעילא לקבליהון היו כ"ד שערים בירושלים של מטה שהוא מכוון נגד ירושלים לעילא (קהלת ז) גם את ז"ה לעומת ז"ה סוד כ"ד צירופי אדנ"י ולפי שאבות העולם הם שערים העליונים לכו כ"ד רננות אמר שלמה (במלכים א ח) שרצה להעמיד דלתות ההיכל עד שזכר (תהלים כד) שאו שערים ראשיכם שהם ראשים העליונים והנשאו פתחי עולם שהפתחים הם כ"ד שהיו בעזרה לקבל זה תקנו כ"ד תיבות בברכת ולירושלים עירך ודוד אמר זה בתהלים כשבא למזמור כ"ד ורזא (ישעי' נד) ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך לכן נזכרו אבות העולם בתורה כ"ד פעמים כסדרן סוד אור ישר שהוא כ"ד וכ"ד פעמים למפרע על סוד אור החוזר ז"ש בזאת יבא אהרן א"ל הקודש שהיא סוד כ"ד תכשיטי כלה כ"ד צירופי אדנ"י (תהלים עד) א"ל י"שוב ד"ך נכלם ר"ת אדנ"י ונרמז על סוד (שם צג) נשאו נהרות י"י ישאו נהרות ד"ך י"ם שסוד ים העליון הוא כ"ד לכן כ"ד פעמים כפרה איתמר ביו"הכ בתורה אמור ואחרי מות ופנחס וכן כ"ד עריות בפרשה וכן כ"ד תועבות בהפטרה (יחזקאל מי"ו עד מ"ד) כ"ד פעמים הו"י בישעי' כ"ד פעמים אשרי בתהלים זה לעומת זה