פרשנות מצטטת על איוב א:י

וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד. מִדְּלָא עָרְבִינְהוּ לוֹמַר ״וּמִקְנֶה רַב וְעָצוּם הָיָה״ וְגוֹ׳, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁכָּל אֶחָד מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ, כִּי לִבְנֵי רְאוּבֵן הָיָה מִקְנֶה רַב בְּמִסְפָּר, וְלִבְנֵי גָד הָיָה מִקְנֶה עָצוּם בְּכֹחַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א י): ״וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ״, שֶׁעִזִּים שֶׁלּוֹ הָיוּ הוֹרְגִין זְאֵבִים, וְכִדְמַסִּיק בְּתַעֲנִית (כה.): לֵיתֵי עִזֵּי דֻּבָּא בְּקַרְנַיְיהוּ. כָּךְ הָיָה לְגַבֵּי גָּד מִקְנֶה עָצוּם מְאֹד בְּחַיִל וְכֹחַ, וְעַל כֵּן בָּחֲרוּ לֵישֵׁב עַל הַסְּפָר, וְלֹא הָיָה פַּחַד הָאוֹיְבִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם וּפֶן יִקְחוּ הַזְּאֵבִים מִקְנֵיהֶם, כִּי בָּטְחוּ עַל כֹּחָם. וּבָזֶה יֵשׁ לִלְמוֹד קְצָת זְכוּת עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁהִקְדִּימוּ הַמִּקְנֶה לַטַּף בְּאָמְרָם: ״גִּדְרוֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵינוּ וְעָרִים לְטַפֵּנוּ״, כִּי אָמְרוּ שֶׁסָּמוּךְ לִגְבוּל הַסְּפָר נִבְנֶה תְּחִלָּה גִּדְרוֹת צֹאן לְמִקְנֵינוּ וְאַחַר כָּךְ תּוֹךְ הָאָרֶץ נִבְנֶה עָרִים לְטַפֵּנוּ, וְנַרְוִיחַ בָּזֶה שֶׁהַטַּף יֵשְׁבוּ בְּטוּחִים, שֶׁאִם יָבוֹאוּ הָאוֹיְבִים יָבוֹאוּ תְּחִלָּה אֶל גִּדְרוֹת צֹאן, וּבֵינֵי בֵינֵי יִמָּלְטוּ הַטַּף, וְהַמִּקְנֶה שֶׁעַל הַסְּפָר אֵינָן מִתְיָרְאִים מִן הַזְּאֵבִים. וּמִכָּל מָקוֹם הוֹכִיחָם מֹשֶׁה וְאָמַר: אִם כֵּן אֵין אַתֶּם בּוֹטְחִים בִּתְשׁוּעַת ה׳, אֶלָּא כָּךְ תַּעֲשׂוּ: ״בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם״ תְּחִלָּה, סָמוּךְ לַסְּפָר, ״וּגְדֵרוֹת לְצֹנַאֲכֶם״ תּוֹךְ הָאָרֶץ, וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִרְאוּ כִּי אַתֶּם בּוֹטְחִים בִּתְשׁוּעַת ה׳, וּבָזֶה תִּתְּנוּ אֹמֶץ בְּלֵב אֲחֵיכֶם שֶׁיִּבְטְחוּ כֻּלָּם בִּתְשׁוּעַת ה׳.

עד כמה מזמנין. עד זה הוא מלשון אתה סכת בעדו (איוב א, י), וסימניך דכתיב אחריו (שם) מעשה ידיו ברכת. ופירושו, על כמה מזמנין. א"נ עד כמה מגיע כמות האכילה, של כל אחד, שמזמנין עליה, מכלל דפחות מאותו השיעור אין מזמנין עליו, ולא קתני בפירוש עד כמה אין מזמנין, כדי שלא נטעה לומר, דאאין מזמנים עליהם דנשים ועבדים וקטנים דסליק מיניה קאי:

שקטה. כצ"ל שכתה איוב א׳ הלא את שכתה בעדו וקרינן אתה:

בעדו - כנגדו כמו שכת בעדו (איוב א׳:י׳) כלומר חשך פרוס לפניו הכל עליו כחשך:

ואת פרכת המסך. פָּרֹכֶת הַמְּחִיצָה; כָּל דָּבָר הַמֵּגֵן, בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִכְּנֶגֶד, קָרוּי מָסָךְ וּסְכָךְ, וְכֵן סַכְתָּ בַעֲדוֹ (איוב א'), הִנְנִי סָךְ אֶת דַּרְכֵּךְ (הושע ב'):