פַּ֣חַד קְ֭רָאַנִי וּרְעָדָ֑ה וְרֹ֖ב עַצְמוֹתַ֣י הִפְחִֽיד׃
רבנו בחיי
וכן במסכת נדה פ"ק, מי יתן טהור מטמא זה חלב מן הדם, דם האשה נעכר ונעשה חלב. ומטעם זה יסד הקליר בסלוק פרשת פרה, שאמר המת בבית הבית טהור, יצא מתוכו הבית טמא. קרא לבטן האשה בית, והוא פירוש מה ששנינו במסכת חולין פרק המקשה האשה שמת ולדה בתוך מעיה והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד.
ביאור יש"ר
שמע וכו' יחזה, כל זה דרך הנבואה כמאמר אליפז תימני, תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע (איוב ד' י"ד):
רמב"ן
וְטַעַם וַיִּקָּר אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו, כִּי כַּאֲשֶׁר קָרָה לְבִלְעָם כַּמִּקְרִים אֲשֶׁר יִקְרוּ לְאַנְשֵׁי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּהִתְבּוֹדְדָם, שֶׁחָלַף רוּחַ עַל פָּנָיו, תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרוֹ, פַּחַד קְרָאָתְהוּ וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתָיו הִפְחִיד, וְהוֹדוֹ נֶהְפַּךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית, וְהוּא נוֹפֵל עַל פָּנָיו אָרְצָה, אָז אָמַר: ״אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי״, וְהוּא דֶּרֶךְ תְּפִלָּה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב״ן על במדבר כ״ג:א׳), וְהַשֵּׁם לֹא שָׁמַע אֵלָיו עַל כַּוָּנָתוֹ וְאָמַר לוֹ: ״כֹּה תְדַבֵּר״: