פרשנות מצטטת על איוב לד:יח

נדיבים, גדולים ומושלים, כמו חפרוה שרים כרוה נדיבי העם (במדבר כ"א י"ח), האמור למלך בליעל רשע אל נדיבים (איוב ל"ד י"ח), להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחילם (ש"א ב' ח'), שיתמו נדיבימו כעורב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכימו (תהלים פ"ג י"ב), ועיין למטה ל"ב ה'.

נדיב, אינו שם תאר למי שידו פתוחה, כדעת המפרשים כלם, ואין ענינו אלא כמו שר וקצין, כמו באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם (במדבר כ"א י"ח), שיתמו נדיבימו כעורב וכזאב וכזבח וכצלמונע כל נסיכימו (תהלים פ"ג י"ב), להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו (שם קי"ג ח'), להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחילם (שמואל א' ב' ח'), שופך בוז על נדיבים (איוב י"ב כ"א, ותהלים ק"ז מ'), כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים (איוב כ''א כ"ח), האמור למלך בליעל רשע אל נדיבים (שם ל"ד י''ח), ויבואו פתחי נדיבים (למעלה י"ג ב'), וסוף דבר לא מצאנו נדיב תאר למי שידו פתוחה, אלא נדיב לב, ופירושו מי שלבו גדול magnanimus ואין נדיב בכל מקום אלא שר וגדול, וכן (ל"ה א' כ"ח כ"א) לכל נדיב בחכמה, ענינו גדול ומצויין בחכמה, וכן שוע לא נמצא אלא פעם אחת, ושם ענינו שר, אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל (איוב ל"ד י"ט), וכן פירש כאן רש"י שוע לשון אדון.

והוא בן בליעל מדבר אליו. הנה בליעל נאמר בשתוף על הרשע ועל הכילי ומזה הענין הב' הוא בזה המקום וממנו אמרו האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים (איוב ל״ד:י״ח):

ממוקשי עם. עון, ולאלוה כזה לא היה לך לומר בליעל ורשע: