מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּ֑ם תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם לִי־הֽוּא׃
הון עשיר
מתן שכרן של מצות. השכר שמשלם הקב"ה לעושה מצוה הוא מתן, שאנו חייבין לקיים צויו מפני כמה טובות שגמלנו והקדים לנו קודם שנגיע לכלל מצות, ואף אחר שהגענו לכלל אנשים, כדכתיב (איוב מא, ג. ועי' ויק"ר פכ"ז, ב) מי הקדימני ואשלם, משום הכי קתני מתן שכרן. והתי"ט פירש פי' אחר:
מרפא לנפש
ראוי הוא לחסד הבורא עליו בנועם העוה"ב כו' נוכל לומר טעמו של דבר כי כל המצות שעושה האדם אינו ראוי לשכר כמ"ש בפ' הששי ע"ש והעילה בזה כו' וכמ"ש חז"ל מי הקדימני ואשלם שתחלה עשה ה' כל טוב לאדם ואחר כך עושה המצות לגמלו אבל מי שמוסר נפשו וגופו וכל אשר לו על קדושת השם יתברך לאהבתו אם כן כל טוב העולם הזה וחייו אינו נחשב בעיניו כלום נגד אהבת השם יתברך אם כן איך לא יהיה ראוי לשכר טוב לצדיקים ולישרים והדברים ברורים ואחר השבעה מיני הבטחון האלה שזכרם המחבר והעתיקם בספר אורחות צדיקים בשער השמחה בביאור קצת כתב אחר כך וז"ל הבטחון השמיני שיבטח על המלך המושל על כל ברוב הוא שיביא בימי תשועה לישראל ויבנה ירושלים ויבנה ב"ה בימיו ובימים ההם יסור יצר הרע מלב עמו וכלם קטנים וגדולים ידעו את ה' ותרבה הדעת כדכתיב כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים כו' עיין שם באורך. ומה שלא הביא המחבר מזה דבר בכל הספר אין ספק שסמך בזה על ספרי רבינו סעדיה גאון ז"ל כמו שכתב בסוף ההקדמה והעזר להשיג אותו בקריאת ס' רס"ג שהמה מאירים השכל כו'. עיין שם ובספר האמונות לרס"ג מיחד שני מאמרים ארוכים ונפלאים אחד על תחיית המתים ואחד על הגאולה האחרונה שם ביאר כל הדברים האלה בסידור נפלא מאד וכל מה שאמרו חז"ל בזה הביא ראיות מהפסוקים עיין שם דברים רצוים וישרים למוצאי דעת וכבר הבאתי קיצור מדבריו בספר זכירות שלי עיין שם וראוי ונכון להעתיק דבריו בספר הזה ותראנו בישע האלהים בתחלת הספר בעזרת הש"י וינעם לך:
מרפא לנפש
אלא אחר שהוא יכול למלאות כו' דרך משל אם משכנו על מנת שילוה לו על משכון זה אלף זהובים לוקח המשכון ואם לאו לא יקח והאדם יודע שאין לו יכולת למלאות להשם יתברך עבודה וצדקה כנגד כל הטובות שמקבל מהשם יתברך ובפרט אם משלם קצת הוא בעזרת ה' יתברך כמו שאחז"ל על פסוק מי הקדימני ואשלם מי עשה מזוזה אם לא נתתי לו בית וכן אפילו חכמתו ותהלותיו הוא מאתו יתברך: