פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃ (ס)
מגלה עמוקות
והנה פרח מטה אהרן לבית לוי. סוד פר"ח הוא סוד רפ"ח ניצוצות כי ששה מלכין קדמאין דמיתו נתבטלו בז' לא אתמר ביה מיתה בתורה רק בד"ה כל מדה הוא ע"ב ויש בכל ע"ב ג' כדי"ן ר"ל ג' פעמים כ"ד וכל כלי ע"ב הוא שליש מן האורות כי האור הוא על חד תרין וע"פ מ"ת הוא רפ"ח ועלו אלו אורות למעלה בשבירת הכלים בסוד (בראשית א) ורוח אלקים מרחפת ר'פ'ח מ"ת כמבואר בכנפי יונה משה כשהוציא ישראל ממצרים העלה ר"ב ניצוצות כי מתחלה היה מוטל על יוסף הצדיק שירד למצרים לשבור בר ז"ש (בראשית מה) רב עוד יוסף בני חי ועליה אמר פרעה (שמות א) הן עם בני ישראל ר"ב ועצום ממנו שיעלו ר"ב ניצוצות (שם) הבה נתחכמה ל"ו פן ירבה מילוי למ"ד ו"ו על פ"ו ניצוצות הנשארות שעלה משה אל האלקים לתקן אלו פ"ו ניצוצות (שם) ונוסף גם הוא (שם יב) וגם ערב רב עלו אתם (קהלת ז) גם את זה לעומת זה ב"פ ג"ם בגימטריא אלהי"ם אח"כ בא משה (שמות יג) ויקח את עצמות יוסף להעלות הנשארות ועל זה היה מחלוקתו של קרח רב לכם אתם חושבין שאתם העליתם הניצוצות שאינו כן כי כל העדה כ"לם ק"דושים ר"ת ק"ך אלקים השיב המעט מכם אם יש כח בכם לבסם ולהמתיק קי"ט מנין מע"ט כמ"ש אצל משה (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלקים רב לכם בני לוי ר"ל הלא אין כח בכם להעלות קי"ט צירופי אלקים שהוא מע"ט וא"כ איך יעלה על דעתיכם שאתם יש כח בידכם להעלות ר"ב ניצוצות לכן במזמור מ"ח שהוא על סוד ב' כדין אמר (שם מח) קרית מלך ר"ב על רב ניצוצות אלקים בארמנותיה נודע למשג"ב בגי' מש"ה שהוא היה אי"ש אלקים וביסם והמתיק כל הניצוצות והנה פר"ח מטה אהרן פרח במילואו פ"א רי"ש ח"ת בגי' מטטרו"ן ש"ר הפני"ם שהוא סוד מ"טה א"הרן ל"בית ל"וי ר"ת בגי' מיכא"ל ולפי שקרח היה קין עליה אתמר (משלי יח) שאת פני רשע לא טוב (בראשית ד) הלא אםתטיב שאת ונרמז בס"ת פר"ח פ"א רי"ש ח"ת שא"ת כי קרח גלגול שלו קין (איכה ב) שרקו ויחרקו חרק עליו שר של גיהנם שני"ו כי (פסחים קיט) ג' מאות אקלידי היו אוצרותיו ז"ש (משלי יא) בוטח בעשרו הוא יפול על קרח וכעלה צדיקים יפרחו על סוד רפ"ח (תהלים צג) צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קר"ח:
ר"ש משאנץ
חרוקות. פירש בערוך כמו (תהילים ל״ה:ט״ז) חרוק עלי שנימו. ויחרקו שן (איכה ב׳:ט״ז) וי"ל שאותו היד של כלים הוא של פרקים ויכפל לאחוריו: תניא בתוספתא [פי"א] כוש הארבלי חיבור לטומאה ולהזייה של פשתן ושל פקיע הרי זה לא יזה ואם הזה מוזה. כל ידות הכלים הבאות מבית האומן כגון יד המגל ויד הפכין חיבור לטומאה ולהזאה כל הכלים הקדוחות חיבור ור"י בן נורי אומר אף הרוק:
ברטנורא
אף החרוקות. לשון ויחרקו שן (איכה ב׳:ט״ז), כלומר אף הידות שהן חדות בראשן ומכניסן חודן בנקב שעושין בראש הכלי, כגון בית יד של רומח, אף אלו הוו חיבור. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי: