פרשנות מצטטת על אסתר ו:א

"בלילה ההוא נדדה שנת המלך וגו'" (אסתר ו, א). פירוש, בשביל שנדדה שנת המלך לכך צוה שיביא לפניו ספר זכרונות כדי שיהיה ישן כאשר יהיו נקראים. וקשה, כי יותר היה לו להביא לפניו כלי זמר וכלי שיר, מפני שלא היה יכול לישן. ובגמרא (מגילה טו:), "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", אמר רבי תנחום, נדדה* שנת מלכו של עולם. ורבנן אמרו, נדדו עליונים ותחתונים. אמר רבה, נדדה שנת המלך אחשורוש ממש, נפלה ליה מלתיה בדעתיה; אמר, מאי דקמן דזמנתיה* אסתר להמן בהדאי, דילמא עצה קא שקלי עליה דההוא גברא למקטליה. הדר אמר, אי הכי הוה, לא הוה אינש דרחים לי והוה מודע לי. הדר אמר דלמא איכא אינש דעביד לי טיבותא ולא פרעתיה, מיד "ויאמר להביא את ספר הזכרונות ויהיו נקראים", מלמד שנקראים מאליהם. "וימצא כתוב" (פסוק ב), "כתב" מבעי ליה. אמר רבי יצחק נפחא, מלמד ששמשי מוחק וגבריאל כותב. אמר רבי אסי אמר רבי חנינא בר פפא, דריש רבי שילא איש כפר תמרתא, ומה כתב* של מטה, שהוא לזכותן של ישראל, אינו נמחק, כתב של מעלה על אחת כמה וכמה, עד כאן.

הא חילמא. הרי זה חלומי שראיתי בלילה ועיין זה במגילת אסתר בפסוק בלילה ההוא:

מה נשתנה וכו' יש להבין למה קאמר מה נשתנה. ולא קאמר למה נשתנה על פי פשוטו י"ל כי החילוק בין מילת למה למילת מה. כי תיבת למה הוא אם מבקש שלא תהי' דבר זה כמו למה יאמרו מצרים. למה הריעות לעם הזה. למה יאמרו הגוים וכדומה שהוא רוצה לטעון בטענה שלא יעשה דבר זה. אבל מילת מה מורה שרוצה בדבר רק שביקש טעם לדבר מפני מה. ואע"ג דבשאלת רשע כתיב מה העבודה הזאת לכם. הוא כי הרשע ברעתו שאל ב' דברי' אחד מה העבודה הזאת כלו' מה נתינת טעם יש ועוד אומר לכם דאף אם יש טעם בדבר אין דעתו לקבל מדאומר לכם ולא לו. או י"ל הואיל דבתורה כל שאלת ד' בנים מתחילין בלשון מה בחכם מה העדו' וכו' ברשע מה העבודה. בתם אומר מה זאת. מתחיל בעל הגדה נמי בלשון מה. ועפ"י רמז דרצה להזכיר בלילה ההוא נדדה שנת המלך ודרשי' מלכו של עול' ותחילת מפלת המן שהוא בליל פסח. וזהו ר"ת מה נשתנה הלילה ר"ת המן. ועפ"י סוד בן חכם שואל חכמה כח מ"ה. ולילה זו מלכות בשם מ"ה וכו':

מזכיר. חוזר לראש שהיה מזכיר איזה דין בא לפני המלך תחלה דוגמא להביא את ספר הזכרונות דברי הימים (אסתר ו' א'):