בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
תוספתא (ליברמן)
מצות מגלה מתחלתה ועד סופה דברי ר' מאיר, ר' יהודה או' מאיש יהודי, ר' יוסה או' מאחר הדברים האלה, ר' שמעון בן לעזר או' מבלילה ההוא. אבל הכל מודים שמצותה לגמור עד סוף.
מאור ושמש
בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר וכו' וימצא כתוב אשר הגיד כו' יראה לרמוז בזה כי הנה איתא בספרי קודש שחציו של מגלת אסתר הוא פסוק זה וחציו של מגלת רות הוא פסוק ויהי בחצי הלילה וכן במגלת שיר השירים ורומז בו כי בעת ההיא כל האדם מתעורר משינתו והבא לעבוד עבודת השם ראוי לבל יתעצל מלעמוד אז ויעמוד על משמרו לשפוך שיחו לפני יוצרו ולהגות בתורה כי אז בעת ההיא הקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים אשר בג"ע ואז נקראים ונזכרים כל זכותי הצדיקי' ומעורר רחמים בעולם וכל המתאמץ בעת ההוא לקום ולעסוק בתורה לשמה הקב"ה מקשיב לקולו וכל זכיותיו נקראים אז לפני המלך ה' צבאות ונסתם פיות מקטריגיו והנה ידוע שיש ג"ע דאצילות וג"ע דבריאה וג"ע דיצירה וג"ע דעשי' וג"ע דעשי' הוא ג"ע התחתון וג"ע דבריאה הוא הנקרא ג"ע העליון וג"ע דאצילות הוא טמיר ונעלם אשר עין לא ראתה אלקים זולתך והש"י משוטט אז בעולם הבריאה ועיקר שעשועיו בנשמת הצדיקים אשר בג"ע העליון שהוא בעולם הבריאה וידוע אשר במעשים הטובים שעושים בני ישראל הם נותנים השפעה וחיות גם לאו"ה ושריהם כי אילולי זאת לא נתקימו בעולם ובזמן שבהמ"ק הי' קיים היו מקריבין פרי החג כנגד ע' אומות שישבו בשלוה וגם עתה אשר בעו"ה הבית חרוב אעפ"כ הם נשפעים מתפלות עם בני ישראל ותורתם ובעו"ה המה מקבלים הרבה מאד ולכן המה מוכרחים בע"כ להסכים בטובת ישראל למען ייטב להם בעבורם ואין להם פה לקטרג עליהם מפני שמקבלים טובה מאתם והנה ידוע ליו"ח אשר השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הם כסדרן הויות דעולמות 'א'ב'י'ע ושם ס"ג היא בעולם הבריאה וזה נרמז בפסוק זה בלילה ההוא נדדה שנת המלך שדרשו חז"ל נדדה שנת מלכו של עולם נדד"ה בגי' ס"ג שם הוי' דבריאה רומז שאז בחצי הלילה אשר הש"י שט בעולם הבריאה ועיקר שעשועיו בנשמות הצדיקים אשר בג"ע דבריאה ואז נקראים כל זכותי הצדיקי' אז אמר מלכו של העולם להביא את ספר הזכרונות מזכותי ישראל ומזכות מרדכי הצדיק ויהיו נקראים לפני יתב' וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא וכו' רומז שאז נקרא ג"כ הטובה שעשה מרדכי לאחשורש ועי"ז נסתם פה שרו המקטרג מפני הטובה שעשה לו ועי"כ גברו זכותי ישראל ונצמח להם ישועה.
אור המאיר
בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך ומשמעות תיבת ויהיו נקראים שמעצמם יהיו נקראים דברי הימים והוא תמוה ורבותינו ז"ל נתעוררו מכאן מתחיל עיקר הנס ואפשר לרמוז כי איתא בדבריהם ישנו עם אחד ונתעוררו אלהיהם של אלו ישן הוא ונודע מספרים עומק עניינו לכנות אליו ית' בחינת שינה והכל תולה בהתעוררות התחתונים וכשרון מעשים טובים על דרך מאמרם ישראל מפרנסים אביהן שבשמים וגורמים לו כ"י מוחין להשפיע כל טוב משפע ברכה עליונה עש"ה תנו עוז לאלהים ולהיפך ברוע מעשיהם תשש כחו כ"י כנקבה מלהשפיע וזה מורה בחינת שינה בלי מוחין מלהשפיע ומעתה בין והשכיל בלילה ההוא נדדה שנת המלך מלכו של עולם ויאמר להביא לפניו ספר משמעו לשון ספירות ובהירות דברי הימים ימים ממש כלומר דיבורים של הימים פרטי העתים והרגעים אם יש להם במה להתפאר וע"ד שביארנו במקום אחר דברי חז"ל מאי חשמ"ל תניא עתים חשות ועתים ממללות וא"ל יש עתים כזה שהם חשות ואין להם במה להתפאר כיון שלא השלימו בני ישראל רצון הבורא ית' ולכן הם חשות בלי נשמע קולם להתפאר במעשים טובים של צדיקים ועתים ממללות היינו בהיות ישראל מקשרים הבינה לפרטי התחלקות העתים והרגעים לעבוד בהם עבודת הבורא בכל עת כפי מה שהוא ומשלימים רצונו של מקום אזי הם ממללים ומביעים אומר להתפאר וזהו ויהיו נקראים לפני המלך ובודאי דבורים של ימים כאלו נקראים מעצמם שבני ישראל השלימו רצונו של מקום בהם במעשה המצות ומעשים טובים ובזה תולה באמת עיקר הנס וסיבת גאולתם מצד המיצר ומעיק להם ונדדה שנת המלך כנזכר: