פרשנות מצטטת על במדבר א:ג

כל נשיא בהם - עיקר פשוטו כך: אלה שנים עשר אנשים תקח מאותם שבישראל שנשא אותם לבם ללכת, שתכוין את העם מי האיש שירצה ללכת לרגל את הארץ. ומאותם שיאמרו ללכת תקח ותבחר מהם שנים עשר ולפי שהאנשים גבורים שאינם יראים ורך לבב ראוים ללכת בארץ נכריה וגם להתחזק ולקחת מפרי הארץ, לכך הוצרך להכריז ולא נקבם הקב"ה בשמות, כשם שעשה לנשיאים שמנו את ישראל ובנשיאים שהנחיל את ישראל את הארץ באלה מסעי. שאותם היו נקובי שמות.

מבן עשרים שנה. החל משהוא נכנס בפקודים:

כאשר צוה וגו' שיהא מנינם מבן עשרים שנה ומעלה שנאמר כל העובר על הפקודים וגו'. הוצרך לפרש מאמר כאשר צוה יי' שהוא מורה על האמור בפרשת כי תשא כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה ולא על האמור כאן מבן עשרים שנה ומעלה ולא על האמור בפרשת במדבר מבן עשרים שנה ומעלה מפני שמאמר כאשר צוה יי' את משה לא יאמר אלא למי שכבר ידע זה מתחלה וזה הצווי עדיין לא נודע ואיך יאמר להם כאשר צוה יי' את משה לפיכך הוצרך לומר שהוא מורה על מה שנאמר בפרשת כי תשא כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה שכבר ידעו זה מתחלה וגם שהצווי ההוא ליוצאי מצרים כמו שכתוב כאן ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים והאמור כאן לא היה רק לבאי הארץ ומה שאמר שהוא מורה על האמור בכי תשא ולא על האמור בפרשת במדבר שמא י"ל מפני שהצווי של כי תשא מורה על כל המניינים שבכל דור ודור ונכלל גם זה תחת הצווי ההוא אבל הצווי של פרשת במדבר אינו רק על אותו מנין ואין זה תחת הצווי ההוא:

מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. מִיּוֹצְאֵי הַצָּבָא, לְבַד פְּחוּתִים מִבֶּן עֶשְׂרִים וְהַיְתֵרִים עַל בְּנֵי שִׁשִּׁים: