מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
תפארת שלמה
כל יוצא צבא בישראל. יבואר עפ"י מ"ש בברהמ"ז הזן את הכל. הנה סיום הברכה אינו כפי ההתחלה בלשון הזן את העולם כולו כו'. אך יבואר עפ"י הידוע שמדת היסוד נקרא כל. וז"ש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. מאד אותיות אדם. אתם קרוים אדם וכו'. וכאשר מדת היסוד משפיע כל החסדים לזרע עם קדוש לבל יבוזו זרים הוא בחי' טוב מאד זה אד"ם מבני עם קדוש. וז"ש נחית בחסדך עם זו גאלת. פי' החסדים יש להם נייחא כאשר הולכים ההשפעות לעם זו גאלת. לכן סיום הברכה הוא הזן את הכ"ל הוא מדת היסוד המשפיע שנקרא כ"ל. ואח"כ מתחיל הברכה רחם נא כו' שיש עולם הנקרא רחם כמ"ש קדש לי כל בכור פטר כל רחם כיל"ח וממילא כל השפעות יורדים אלינו. וז"ש ג"כ כאן כל יוצא צבא מדת כ"ל הם ההשפעות יהי' לעם קדוש:
תפארת שלמה
תפקדו אותם אתה ואהרן. הנ"ל במה שמצינו שהקפיד הקב"ה בכמה מקומות שלא לספור את בנ"י וכאן צוה המקום למנותם. אמנם באמת הוא מן הנמנע למנות את ישראל כי מצינו בכמה מקומות שצדיק אחד שקול כנגד כמה אלפים מבנ"י כמ"ש יאיר בן מנשה שקול כשלשים ושש איש אך גדולי הדור כמשה ואהרן הם ידעו למנותם. כי הכירו במעלות כל אחד אם נתעורר לבו להטותו לטובה לשוב בתשובה ולעשות רצון הבורא ב"ה אזי תיכף הוא שקול כנגד כמה אלפים. כמ"ש חונה מלאך ה' סביב ליראיו ומכל מצוה ומצוה שהאדם עושה בשלימות נברא ממנה מלאך. וזה כל יוצאי צבא בישראל. והנה שם אלהי צבאות הוא ע"ש המצות של בנ"י שנבראו מהם וכלימי השבוע עומדים כגוף בלא נשמה ומצפים על יום השבת קודש שיהי' להם עלי' לעולמות העליונים. וז"ש אומרים בליל שבת שלום עליכם כו' הם המלאכים שנבראו ממעשים טובים של כל ימי השבוע. ואח"כ אומרים בצאתכם לשלום כי אז יש להם עלי' לעולמות העליונים למכונם הראוי. אולם באברהם אבינו ע"ה במעשה העקידה מחמת שהי' רצונו שלם בכל לבבו לעשות רצון הבורא ב"ה כמ"ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך. ותיכף שהי' רצונו לשחוט את בנו נגמר המלאך במלואו וטובו. וז"ש תיכף ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים כו' אל תשלח ידך כו' כי מחמת הרצון טוב שלך כבר נגמר פעולתו לטובה ואינך צריך עוד לשלוח את ידך. ואח"כ כששחט האיל כתיב ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית מן השמים כו'. כי זה הוא מלאך שני מן המצוה הזאת כי הראשון כבר נגמר ממחשבתו הראשונה כנ"ל. היוצא מזה כי רק הצדיקים הללו משה ואהרן המה יכלו למנות את בנ"י כי ידעו ברוח קדשם כל המלאכים שנבראו מן מעשיהם הטובים. וז"ש תפקדו אותם אתה ואהרן. כל יוצאי צבא כו' הם צבא מרום המלאכים שנבראו מן המצות כנ"ל: