וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃
רש"י
בעל בסמוך - כל היכא דכתיב על משמע בסמוך והכא על חמץ כתיב כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב׳:כ׳):
כלי יקר
עַל כֵּן נִרְאֶה לִי שֶׁבַּר קַפָּרָא וְרַבִּי אֱלְעָזָר, שְׁנֵיהֶם סוֹבְרִים שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי״, מִלַּת ״עַל״ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים: הֵן ״עַל״ מַמָּשׁ וְהוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, הֵן לְשׁוֹן ״אֵצֶל״ כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזָבַחְתָּ עָלָיו״ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״אֶצְלוֹ״, כְּמוֹ ״וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה״ (במדבר ב כ). וְיִלְמוֹד תַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן: כְּמוֹ ״וְעָלָיו״ הַנֶּאֱמַר לְמַעְלָה הוּא לְשׁוֹן ״אֵצֶל״, כָּךְ ״עַל״ הַנֶּאֱמַר לְמַטָּה הוּא גַּם כֵּן לְשׁוֹן ״אֵצֶל״. וּסְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת הֱבִיאָם לִידֵי פֵּרוּשׁ זֶה, כִּי מִדְּקָאָמַר ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ בְּוָא״ו הָעִטּוּף, שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁגַּם לְמַעְלָה נִתַּן אֵיזוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט אֶל הַדַּיָּנִים לְהוֹרוֹתָם הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בּוֹ, וְעָלָיו אָמַר ״וְאֵלֶּה״ שֶׁנּוֹסָף עַל הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁנִּתַּן לָהֶם לְמַעְלָה, ״תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם״ גַּם אֵלּוּ הַמִּשְׁפָּטִים. וְאִם כֵּן קָשֶׁה: וְהֵיכָן דִּבֵּר לְמַעְלָה מִן חֻקֵּי הַדַּיָּנִים? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁמְּקוֹם הַסַּנְהֶדְרִין הוּא אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וְאָמַר לְמַעְלָה דֶּרֶךְ אַזְהָרָה לְאוֹתָן הַיּוֹשְׁבִים אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: ״וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי״, רוֹצֶה לוֹמַר אֵצֶל מִזְבְּחִי.
רש"י
נצבים עליו. לְפָנָיו, אֲבָל לָשׁוֹן נְקִיָּה הוּא כְּלַפֵּי הַמַּלְאָכִים:
רש"י
ועל. כמו (במדבר ב׳:כ׳) ועליו מטה מנשה בסמוך וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו פעמים שהוא אומר על ידו ופעמים שהוא אומר עליו, ואחריו החזיק: